מי אמר שהישראלים הם לא עם יצירתי? אומנם גלי העלייה מברית המועצות הראו לנו שהקשר בין תרבות ויצירה לבין ילידי הארץ טעון שיפור, אך את היצירתיות שאומנם באה מהמילה יצירה, אך אינה קשורה לה בעבותות, קשה לקחת מאיתנו. היצירתיות היא מעין שדרוג בתוספת הרבה הילה ונקשרה לדמות הצבר הנועז שלא חושש מכלום ומרבה לאלתר, לעקוף וגם לתחמן.
בערב החג האחרון ערכנו את משפחתנו לארוחת החג, דבר המאפשר לנו להפליא במאכלים ובמתכונים, למעט החיסרון היחסי שלנו בהכנת מאכלי בשר, שכן צמחונים אנו ודווקא בשל עובדה זו אנו טורחים ומבררים אצל הקניבלים מה הם רוצים לאכול, "בשר או עוף, דג או קוף". לאחר בירור ומשאל עם קטן הוחלט על פרגיות.
כאנשים אשר מאכל זה לא מוכן על ידם דרך קבע, נכנסנו לגוגל ולמדנו מה זה בעל-חיים זה, שכן כבוגרי ביולוגיה לא זכרנו שבעל-חיים זה הופיע במילון, למרות שסביר היה להניח שמדובר על עוף קטן וצעיר. האמת, כך חשבנו בתחילה, משום שמחירו בסופרמרקט היה לא זול ורק הגיוני שקיים קשר בין העוף הצעיר שעדיין בשרו רך ובתול ובין מחירו השקול למתכת הרכה והיקרה.
במהלך הארוחה גדלה יותר תדהמתי, לאחר ששאלנו את הקניבלים האם הפרגיות טעימות לכם? ובעצם מה זו פרגית? והתשובה שקיבלנו הייתה - עוף צעיר! רבותי וגבירותי - זו לא רק יצירתיות, זו גאונות שיווקית אדירה, אשר הצליחה לקחת מוצר מכובס כמו עוף ולהעניק לו כסות מלכותית ויקרה. פרגית היא ירך של עוף שהוצאו ממנה העצם והעור - חדה כמו סכין וחלקה כמו לשון.
הפליאו החכמים והיצירתיים ואפילו מצליחים להתקין "סטייק פרגית", אשר דומה לדבר והיפוכו, שכן הכיצד ניתן להכין סטייק גדול ועסיסי משארית ירך שהוכתה נמרצות? אכן, אין גבול ליצירתיות הישראלית, אשר מצליחה למתג ולהלל עלים ירוקים, חסות, בצל ואפילו תפוחי-אדמה.
אז שתהיה לנו שנה טובה, שנה שבה נשכיל להבין ולחקור גם את "הידוע והמובן" וכמובן לא נמהר לקבוע עובדות מראש, כמו שצמחונים לא מבינים הרבה מעבר לעשבים.