אין עדיין חשודים, עדיין לא ברור מי עשה מה, וכבר מזדעקת לה התקשורת האנטישמית יחד עם גורמי הביטחון להטיל את הרפש והאשמה בנוגע להצתת המסגד בצפון (איך לא?) על המתנחלים והימין (הערבים כידוע לא שורפים מסגדים ובנייני מועצות...). למיטב הבנתי, העניין עצמו מריח כעוד פרובוקציה שיכולה להיעשות הן על-ידי בני מיעוטים והן על-ידי משת"פים עם המחלקה האנטי-יהודית בשב"כ.
אין חשודים, ואותם "עצורי ימין" הנעצרים בנוהל שערורייתי משתחררים אחר-כך בקול ענות חלושה ובשקט בשקט (חיים פרלמן, העצור האחרון בנוגע לגרפיטי בבנימין, ורבים אחרים), וזאת בדרך-כלל לאחר שסירבו להפוך למשת"פים ושטינקרים עבור השב"כ (בסגנון אבישי רביב הזכור לשימצה). אבל זה כאמור לא מפריע להסתה התקשורתית. אחחח, איזה פסטיבל מתוזמן יוצרים לנו כאן בתקשורת!
מאידך-גיסא, כאשר ערבים מטרידים מינית צעירות יהודיות, זורקים אבנים, מחללים בתי קברות יהודיים, שורפים בתי כנסת, או אז גורמי הביטחון והתקשורת בוחרים (כמה מפתיע) לשתוק, להבליג, ולעבור לסדר היום. אז הם מעדיפים לא לייצר פסטיבל.
אשת התקשורת טלי ליפקין-שחק מופתעת ושואלת בתוכניתה בגלי צה"ל: "האם הערבים בצפון עשו משהו כנגד היהודים?". "מדוע לבצע כנגדם פעולות תג מחיר, אשר בכל מקרה אינן ראויות?". ובכן, טלי ליפקין-שחק, הערבים עשו גם עשו, ועושים גם עושים - הצתות, גניבות רכוש, הטרדות מיניות כלפי צעירות, זריקות אבנים, חילול מצבות, שריפות של בתי כנסת, ניסיונות השתלטות על שכונות יהודיות. כל אותם אירועים "זניחים" שאת וחבר-מרעייך בתקשורת הגיס החמישי האנטישמית והפושעת מסרבים לשדר ולחשוף, וזאת כיוון שכל התופעות הללו מייצגות כידוע "רק קומץ צעירים".
משפטנים רפי-שכל מתדיינים ביניהם במילים "יפות" כל-כך, "מקצועיות" כל-כך ו"נאורות" כל-כך על "הגזענות של רבני צפת". גזענות על שום מה? על שום שאינם רוצים להפוך את שכונותיהם משכונות יהודיות לשכונות כל אזרחי ומסתנני המזרח התיכון?
מאידך-גיסא, כל בנייה יהודית באזורי יו"ש על אדמות מדינה מתויגת על-ידי אותם משפטנים צבועים כ"פרובוקציה בשטח עוין". לערבים אם כן מותר לבנות בכל מקום, וגם בצורה בלתי חוקית (בג"צ כבר ילבין למענם את החוק...), ולעומת זאת ליהודים אסור לבנות! את היהודים יש לפנות ולזרוק מבתיהם! הם, היהודים, הרי רק אורחים בארצם.
"יש לתת לאנשים לקיים פולחן וחופש דת", אומרים לנו אותם משפטנים בגרוש. אך כאשר ישנם חיילים שאינם יכולים לשמוע שירת נשים, או אז יש "לטפל בהם בחומרה להענישם, ולחנך אותם". הסובלנות, כמה מפתיע, היא רק כלפי המואזין המטריד באמצע הלילה. הסובלנות היא רק כלפי הירי המטריד והמסוכן בחתונות של בני המיעוטים בצפון. הסובלנות היא רק כלפי ה"הסתה המתונה" במסגדים. שנפריע ונמחה על כך? שוד ושבר, חלילה וחס - "זו תהיה הרי פגיעה בחופש הפולחן".
והרי המדובר כבר בהפקרות ובאנרכיה? נו טוב, "שיהיה להם לבריאות", אומרים ה"נאורים", "הם הרי מקופחים, סובלים מגזענות ומכיבוש (חיפה, עכו, צפת - כיבוש?). ובכלל, הרי לא מלמדים אצלנו מספיק על המורשת שלהם. נו, אתם יודעים, נאכבה, נאכסה וכולי".
והנאורים ממשיכים: "חלילה לנו מלהטיף להם, הדבר עלול להתפרש כגזענות וכאפרטהייד, וכיצד אז נצטייר בעיני ידידינו (האנטישמים) בעולם? מה הם יאמרו ויחשבו עלינו אז?". מה, שכחנו שיש לנו מנטליות של מועצת גטו? לא שכחנו! והנה, כמיטב המנטליות של מועצת הגטו, מזדרזים נתניהו ושאר מנהיגי הימין האידיוטים לגנות את המעשה. מאידך-גיסא, כאשר פוגעים בבני עמם ורוצחים יהודים הם, ה"מנהיגים", בוחרים לשתוק ולהבליג על כך. ביהודים, כך מסתבר, מותר לפגוע, דם יהודי הוא הפקר! העיקר מבחינתם הוא "רק לא להרגיז את הצעירים הערבים".
לשם כך גם יטייחו פיגוע שעשו ביהודים, ויאמרו כי "המדובר בתאונת דרכים". לשם כך גם לא יחקרו רצח של רב (טלבי) ויטענו כי "התאבד". כי הרי על-פי המנטליות של "מנהיגינו", את היהודים המתנחלים מותר לשחוט ולזרוק מהבתים. ליהודים, מסתבר, אסור להגיב. ליהודים מותר רק להיות הקורבן!
את הערבים לעומת זאת יש להבין, כי הם הרי "מקופחים וסובלים מהכיבוש", לכן גם ניתן להבין את כעסם, את תגובותיהם, את ההתפרעויות שלהם (ירי על שוטרים), את פעולות הנקם שלהם ואת הפיגועים שלהם. היחס אליהם הוא בבחינת "כלב נשך אדם". כי כידוע הכל בגלל "המתנחלים והכיבוש".
צה"ל ומשטרת ישראל הפכו לצבא הגנה לפלשתין ולמשטרת פלשתין. כלפי הערבים מגלים סובלנות, סלחנות ופתיחות, ולעומת זאת את היהודים כלל לא "סופרים"! ל"ידידים הערבים" (המחזיקים בנשק בצורה בלתי חוקית) מבטיחים קלגסי משטרת הגטו לטפל ב"אנשי תג מחיר" (מישהו כבר תפס חשודים?). ולעומת זאת לאחיהם היהודים מסוגלים לשקר על אודות פיגוע ודאי ולהסוותו כתאונת דרכים!
הערבים בהחלט יכולים לקרוא את קריאות ה"מענה בעדנה" (המדינה איתנו), כפי שקראו בזמנו ביחס לתמיכת המנדט הבריטי בהם. כן רבותיי, אלה הם אינם ימי המנדט הבריטי - אלה הם ימי נתניהו וממשלת הימין! ונתניהו? הוא א-גרויסע גיבער (גיבור גדול), ממש "רותח מזעם" על הצתת המסגד.
נשאלות השאלות: היכן היה נתניהו כאשר ערבים זרקו וזורקים אבנים בצפון? היכן היה נתניהו כאשר ערבים מחללים בתי קברות והורסים ממצאים ארכיאולוגיים בירושלים? היכן היה הזעזוע של נתניהו כאשר פוגעים בחופש הפולחן של היהודים ומונעים מהם לעלות ולהתפלל בהר הבית? היכן היה הזעזוע של נתניהו כאשר אך זה מכבר התקיימה עצרת שטנה אנטי-ישראלית בסכנין (בהשתתפות ח"כים ערביים), במהלכה שרפו דגלי ישראל? היכן היה נתניהו כאשר קלגסי הצבא והמשטרה זרקו יהודים במהלך הלילה מבתיהם כאחרוני המחבלים? האם גם אז היה כה מזועזע? הרי ברור הדבר כי באותם המסגדים, ובמסגרת חופש הפולחן (רק לערבים), מסיתים הסתה אנטישמית נגד מדינת ישראל.
האם נתניהו מודע לכך? האם הוא מודאג מכך? האם ידרוש נתניהו בשת"פ עם השב"כ לסגור מסגדים אלו כפי שדרש לסגור "ישיבות ימין קיצוני"? או שמא הוא עדיין "רותח מזעם"? פלא שכל אזרח מרגיש עצמו היום כ
שי דרומי? אותו דרומי אשר מחוסר ברירה, ונוכח אוזלת היד של כל הרשויות, נאלץ לירות בפורץ שפרץ לביתו?
יש הסבורים כי גם הטבח שביצע ברוך גולדשטיין בפורים 1994 במסגד בחברון היה פעולת הגנה שעשה כאשר "קלו כל הקיצין", וזאת מתוך ידיעה כי הערבים מתכננים טבח ביהודים, ולאחר שכל התרעותיו בפני מערכת הביטחון נפלו על מערכות ורשויות אטומות.
