המהפכה החברתית המצויה עתה בעיצומה ותנועות המחאה שמפעילות ללא הרף לחצים על מוסדות הממשל לשנות את סדר היום הציבורי, עוררו באיחור רב את החברה הישראלית מתרדמה ממושכת מדי. האוהלים שהיו בעבר מכורח המציאות משכנם של חסרי הדיור הפכו לסמל מיתולוגי של בני המעמד הבינוני בישראל ובשורה של ארצות נוספות.
הכתובת הייתה רשומה לאורך שנים על יריעות האוהלים הישנים שיצאו מזמן מן האופנה, בסמטאות המצחינות של שכונות העוני ובכיכרות הלחם במרכזים העירוניים של האוכלוסיה המסודרת,זו המכונה נורמטיבית. אדם אחד היה חסר במיוחד בחודשים האחרונים, לא רק לבני משפחתו ולחבריו ומוקיריו, אלא לכל עם ישראל שיכול היה להעריך ולהוקיר את התשתית החברתית המהווה כיום מנחת לנקודת הזינוק. איש זה הינו, ללא ספק, יקירינו ד"ר ישראל כ"ץ ז"ל שאנו מתייחדים היום לזכרו בתום 11 חודשים להסתלקותו מאתנו ומתקשים לזהות יורשים בעלי משקל וערך סגולי בתחומים שבהם עסק לאורך חייו המקצועיים והציבוריים.
ד"ר כ"ץ לא נזקק לוועדות חקירה ולמומחים למיניהם כדי לזהות כבר בראשית שנות החמישים כמה שנים אחרי הקמת המדינה, כאשר שימש כעובד סוציאלי ואחר כך כמפקח חינוכי, את הבעיות החברתיות החמורות שהמדינה הצעירה ניצבת בפניהם. הוא הבין היטב שאת מירב ההשקעה המקצועית יש להקדיש לנוער לדור העתיר כדי למנוע התגברות של העבריינות, העמקת הבקיעים והפערים בחברה המורכבת מיוצאי עשרות גלויות עלות תרבויות ורמות שנות. בחושיו המחודדים מצא את הקשר בין הבראת ושיקום נוער במצוקה לבין יציקת יסודות לחוסנה של המדינה וביצור ביטחונה.
לשם כך החליט ד"ר כ"ץ לשאת את דגל העבודה הסוציאלית ולמסד את הענף שהיה אז בחיתוליו, כאשר נקודת המוצא שלו הייתה ששכבות המצוקה אוכלוסיות פגועות של נכים ומוגבלים, ילדים מוזנחים ורעבים וקשישים אומללים ונטושים זכאים לסיוע של המדינה בזכות ולא בחסד. היה עליו לשחות נגד הזרם ולעקוף הסדרים שנקבעו לפני קום המדינה שהיו מבוססים על גמילות חסד, נדבות, תרומות,פילנתרופיה ולעיתים גם פטרונות.ולהפעיל שיטות הנהוגות במדינות מתוקנות.
גדולתו של ד"ר כ"ץ הייתה בכך שלא היה רק אדם בעל אידיאולוגיה, תיאוריה ואנג'נדה, אלא גם ואולי בעיקר איש מעשה וביצועיסט במלוא מובנה של המילה. אין ספק שהשכלתו הרחבה, נועם הליכותיו, נחישותו והתמדתו, רגישותו הרבה לצרכי הפרט וחכמת החיים שלו היוו אמצעים בדוקים להצלחה.
יכולתו המקצועית הרבה והישגיו המרשימים של ד"ר כ"ץ באו לידי ביטוי בתפקידיו המגוונים כמנהל מוסד נוער , מנהל בית הספק לעבודה סוציאלית שליד האוניברסיטה העברית בירושלים, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שר העבודה והרווחה ומנהל מכון מחקר. ד"ר כ"ץ הטביע את חותמו האישי והידע המקצועי הרחב שלו על כמה דוחות היסטוריים על העוני בישראל, נוער במצוקה, מוגבלים נכים ומ וכי גורל למיניהם , ניצולי שואה וקשישים.
כמה חוקים חברתיים שהטיבו עם הנזקקים והנצרכים נולדו ביזמתו ונזקפים לזכותו. שירת חייו חברתית של ד"ר כ"ץ נפסקה מוקדם מדי. הוא יכול היה ללא ספק להוסיף ולתרום רבות לחברה הישראלית שחבה לו הרבה כל כך. בשנות חייו האחרונות כשהוא מוקף בבני משפחתו המסורים והאוהבים רעייתו מרים ובניו אבינדב ואפרא התקשה לזהות את אלה שקצרו את פרי עמלו. נהוג לומר שאין אדם שאין לו תחליף. עד היום אני מתקשה לאתר את מחליפו של ד"ר כ"ץ.
יהיה זכרך ברוך וחרוט בתולדות המדינה כאיש מופת ועשייה. נקי כפיים ובר לבב. אתה היית ונשארת החלוץ החברתי האמיתי והיחידי של ישראל.