המדפים הם הראשונים להרגיש. הם כמו חלק מהכלבים אשר התברכו בחוש מיוחד אשר מסוגל להרגיש ברעידות אדמה ואו בזעזועים בכדור עוד לפני כולם.
האם זה בגלל שחרורו של גלעד שליט? או ועדת טרכטנברג? או הוועדה לטיפול בריכוזיות? לא הכול כל כך ברור ואולי זה גם לא כל כך משנה.
מרגישים ריח של שינוי באוויר, ריח של התחלה חדשה, ריח של תקווה לעתיד טוב יותר.
מתחילים להרגיש שדברים טובים מתחילים לקרום עור וגידים במדינה הזאת ולרגע שאף אחד לא יתבלבל: זה לא בגלל הנבחרים בציון, או בגלל מסת השרים בממשלה, אלא בגלל העם המיוחד אשר התקבץ כאן וחרד תרתי משמע לגורלו ולעתידו, וצדק מי שאמר ש"אין לנו ארץ אחרת".
העם המיוחד הזה הביא את מקבלי ההחלטות להביא למסילה אשר מתפקידה להזיז את הרכבת, אשר "תסדיר" את נושא הריכוזיות, להקטנת חלקם ומעורבותם של המונופולים והקרטלים בישראל כדוגמת מפעלי המלט נשר, נייר חדרה, רשתות שיווק המזון, חריגה מהסכמים עם הממונה על ההגבלים (שופרסל וקלאב מרקט) תקשורת, נמלי ישראל ועוד.
טוב יעשו מקבלי ההחלטות אם יגדירו בעלי תפקידים רגישים בשירות הציבורי, להם יש לקבוע תקופות צינון ארוכות כמו 3 שנים ומעלה, אשר במסגרתן ימשיכו לקבל שכר בסיסי מהמדינה ולא יעברו למחרת לעבודה אצל הטייקונים ובעלי השררה.
המדפים מתחילים גם להרגיש קל יותר בזמן האחרון, משום שנטל המחירים היקרים מתחיל לרדת מהם, למרות שיש מדפים אשר טוענים שזו התחלה טובה, אולם יש עוד הרבה מה לעשות.
ישנם לא מעט מדפים ממורמרים ואפילו יש מדפים שנעלבו שאף אחד לא מסתכל עליהם, כמו המדפים של הבשר והדגים ואפילו המדפים של הקפואים והגלידות.
"מה, אנחנו לא שווים?", שאלו המדפים של הקפואים. למה אצלנו המחירים רק עולים ואף פעם לא יורדים, למעט הטמפרטורה? גם מדפי הירקות והפירות מתקנאים קצת במדפים של חלק ממקרר החלב: "למה? מה, הם הכי חשובים ? למה אצלנו רק מעמיסים סחורה ואצלנו המחירים רק נראים זולים. אבל זה בגלל שהלקוחות לא יודעים בכמה קונים אותנו. הם לא יודעים שהמחיר האמיתי שלנו הוא פחות מחצי ולפעמים שליש מהמחיר שהם משלמים!"
אז מי אמר וצדק... שיש לנו ארץ נהדרת!