המחאות החברתיות שאנו חווים בתקופה האחרונה נראה כי פוסחות מעל ראשה של ממשלת ישראל והעומדים בראשה. דוגמה לכך הגיעה ממשרד התרבות והספורט, שפרסם לאחרונה מבחנים לתמיכה במתקני ספורט ברשויות מקומיות. המשרד קבע כי רשויות מאשכול חברתי כלכלי 7 עד 10 אינן רשאיות להגיש בקשה לתמיכה. ניסיון ללמוד על עושרה של רשות מקומית מהמדד הכלכלי חברתי של תושביה, דומה לניסיון לקנות נעליים על-פי גובהו של אדם.
בבואו לבחון את בקשת הרשויות לתמיכה, מקבל המשרד את דירוג האשכולות של הלמ"ס כקביעה מוחלטת לגבי עושר הרשויות ויכולותיהן הכספיות, ההנחה היא שדירוג גבוה באשכולות הכלכליים חברתיים הוא הוכחה חזקה לעושרה של רשות מקומית.
המדד החברתי כלכלי לא נועד במקורו לשמש כלי לקביעת זכאותן של רשויות מקומיות למענקי מדינה וסיוע ממשלתי אחר. ההגדרה הזו לא הוצגה בפני הלמ"ס והיא אינה כלולה במכלול המשתנים אליהם מתייחס המדד. המדד מחושב על-ידי הלמ"ס בהתייחסות למרכיבים כלכליים, חברתיים, ודמוגרפים.
עושרה של רשות מקומית נקבע על-פי גובה ההכנסות של הרשות, לא של תושביה. הכנסות הרשות הן: ארנונת מגורים, ארנונה מעסקים ואזורי תעשיה והכנסות פיתוח והיטלים. רשויות חסרות אזורי תעשיה ועסקים הן לרוב רשויות עניות, ללא קשר לדירוגן החברתי כלכלי.
מטולה לדוגמה היא רשות ענייה, אולם היא מדורגת באשכול חברתי-כלכלי 8 וככזו אינה זכאית לתמיכת משרד התרבות והספורט. מבחינת משרד הספורט דין מטולה כדין הרצליה, שתיהן מאותו האשכול. המשרד מתעלם מהעובדה כי מטולה ענייה וגובלת בלבנון בעוד הרצליה עשירה וגובלת בתל אביב. אין לדעת אם היה זה פופוליזם של השרה לבנת, או שמא בורות ועצלנות של אנשיה אשר הביאו אותם לישם מדיניות המפלה ופוסלת ישוב גדר פריפרילי ועני כמטולה, ולעומת זאת מקדמת ישובים העשירים ממנה בהרבה, דוגמת אשדוד, יקנעם, או נתניה.
מעבר לדוגמה הפרטית של מטולה, הפסילה הגורפת של ישובים מאשכולות חברתים- כלכלים גבוהים אינה עניינית, אינה חוקית ומהווה פגיעה ישירה באזרחים ישראלים רבים המתגוררים בישובים אלה.
כאמור, המדד החברתי כלכלי הוא שקלול של 14 משתנים, אשר אינם מספרים דבר על יכולותיה של רשות מקומית. לעומת זאת, למשרדי הממשלה נתונים מדויקים ורלוונטים על כל רשות מקומית במדינה. נתוני הכנסה מארנונה למגורים, נתוני הכנסה מארנונת עסקים, נתוני הכנסה מאגרות היטלים ופיתוח. למשרד התרבות והספורט מידע מדויק על מתקני הספורט ברשות, מספרם ומצבם. זה לא מכבר בוצע סקר מתקנים על-ידי קרן המתקנים של הספורטוטו אשר בחן את כל מתקני הספורט במדינה ומצבם. נתונים אלו יכולים וצריכים להוות בסיס להחלטות טובות, ענייניות ובעיקר רלוונטיות.
מחובתו של משרד הספורט לשקול אך ורק שיקולים עניניים ולהימנע משיקולים זרים, אך במקום לעשות את הדבר הנכון, בוחר משרד התרבות והספורט להשתמש במדד, אשר מודד אוכלוסיה בהקשרים רבים אשר אינם שייכים לספורט, ואין בו ולו נתון אחד המעיד על מצבה של הרשות המקומית.
אני קורא למשרד התרבות והספורט להפסיק לאלתר את ההפליה נגד ישובים מאשכולות חברתים כלכלים גבוהים ולפעול לחלוקת תקציבים שיוויונית וצודקת.
