השופט אדמונד לוי - שניים במחיר של אחד

השופט אדמונד לוי, הפורש בימים אלה, חסך לבית המשפט העליון כיסא אחד שלם, שכן הוא ישב על שני כיסאות: הכיסא המזרחי והכיסא הדתי. ומה יהיה עכשיו? נצטרך לבזבז עוד כיסא על המיעוטים האלה? הוא עזב את בית המשפט בטריקת דלת חרישית. בלי מסיבות ובלי צרמוניות. מעניין למה. מה שלא יהיה, זהו חידוש מרענן. כנראה שהשופט אדמונד לוי סבור שהטקסים הללו דביקים מדיי. כי הוא נחשב לאאוטסיידר. מין זאב בודד שכזה. אבל זה היה בעצם יתרון גדול בעבורו: הוא לא שייך ולא חייב. הוא יכול היה להרשות לעצמו לכתוב פסק דין בהוראות ישירות מהראש ומהלב - בלי מתווכים וגורמי לחץ. השופט אהרן ברק התנגד לקבל את השופט אדמונד לוי לחבורת רחביה, ונאלץ לבלוע אותו רק במסגרת דיל עם שר המשפטים דאז מאיר שטרית: תן איילה פרוקצ'ה קבל אדמונד לוי. אין פלא שברק התנגד לאדמונד לוי. כי עם האאוטסיידר הזה אי-אפשר לגנוב סוסים. והרי אהרן ברק עצמו הודה בפה מלא שגם פסקי דין של בית המשפט העליון הם לא פעם תולדה של תן וקח בין השופטים: בוא לקראתי בפסק הדין הזה ואבוא לקראתך בפסק הדין ההוא. "שופט המעברות" קראו לו והתכוונו לכך שהוא לא שכח מהיכן הוא בא. כי השופט אדמונד לוי היה שופט עליון ממש.