חופשת החגים מעבר לים הותירה לא מעט תיירים ישראלים בפני שוקת שבורה, כשנגרם להם נזק כספי לא מבוטל ולאו-דווקא בעטיין של הוצאות הטיול. מסתבר שהם נפלו קורבן לרשתות של נוכלים וזייפנים בינלאומיים, שהתנכלו לחשבונות האשראי שלהם.
עם זאת צריך לתת קרדיט לחברות שמנפיקות כרטיסים אלה על שעמדו לא אחת על המשמר ובמקרים מסוימים אף הקדימו רפואה למכה, כשהעירו את התייר מתרדמתו וכשהסבו את תשומת-ליבו מבעוד מועד לקניות שנחשדו בעיניהן כתרמית.
לקוחות כאלה התוודו באוזני שבזכות הערנות הזאת לא ניזוקו, בסופו של דבר, חשבונותיהם, אף שכרטיסיהם אומנם בוטלו, כדי למנוע התנכלות עתידית. אלא שלקוחות אחרים, שלא שפר מזלם, נאלצים כעת לבלוע גלולה מרה ולהתמודד עם המציאות המרה שהייתה מנת-חלקם.
תיירים ישראלים, שביקרו בחופשת החגים מעבר לים, הופתעו למקרא הודעה שנשלחה אליהם בטלפון הסלולרי שלהם. על-פי ההודעה שקיבלו, הם התבקשו להתקשר, בדחיפות, למחלקת הביטחון של חברת האשראי כדי לוודא אם אכן ערכו קניות מסוימות, שעל פניהן לא נראו כשרות.
גלולה מרה כך, למשל, הופתע תייר ישראלי לשמוע שאלה, בעת ביקורו באחת ממדינות-אירופה, אם אומנם ערך באותה עת מסע-קניות באוסטרליה. תייר ישראלי אחר נשאל אם ערך קניות בארצות-הברית, בעוד הוא שוהה בכלל במזרח התיכון.
מסתבר שהתרמית מתבצעת, במקרה הטוב, באמצעות העתקת מספר כרטיס האשראי מן האינטרנט, ואילו במקרה הרע מתבצעת התרמית באמצעות כרטיס האשראי המזויף עצמו, וזאת בקנייה ישירה בבית-עסק כלשהו.
לקוחות, שלא עמדו בזמן על ביצוע העסקה המפוקפקת, נאלצים עכשיו לבלוע גלולה מרה ולהציג מסמכים המעידים על כך שאומנם לא ביצעו בעצמם את הקניות האמורות - בין היתר צילום חומות הדרכון. או אז הם עשויים להזדכות על חשבונותיהם בתום מועד-בדיקה מסוים אם כרטיסיהם היו מבוטחים. אחרים, שאין בידם להוכיח את התרמית שנגרמה להם, נאלצים לעמוד, לדאבונם, בפני שוקת שבורה.