מדינה יקרה, למה להרוס?

הרפואה הציבורית נלחמת על חייה ונראה שמקבלי ההחלטות לא חשים במצוקה די הצורך, אולי כי הם באמת לא נזקקים לה או שהם מקבלים אצלה יחס מועדף?! מדוע להרוס מוצר וצורך כה חיוני? מדוע לא להקשיב לטובים שבבנינו? מדוע להקשות עורף ולהסיט מבט? מדוע? מה רוצה המדינה? שרופאים צעירים אלה יעזבו את המדינה ובעוד עשר או חמש-עשרה שנה ישקיעו הון אדיר בהחזרתם לישראל? הבעיה הרי אינה כסף, כי כסף אינו המוצר שנמצא בישראל של 2011 במחסור, אלא הקצאתו הנכונה! כסף לא חסר, אולם הוא מושקע אולי באפיקים פחות יצרניים, כמו ישיבות וכוללים, מקוואות ובתי מדרש, ואולי הוא מושקע יותר מדי בתנאי הת"ש של אנשי הקבע וכוחות הביטחון, או בקייטנות ובציוד הספורט שלהם? או אולי הוא מושקע בהטבות יתר לטייקונים ובמס הכנסה נמוך על החברות? או אולי נמצא דווקא במגזר הבנקאי, אשר "מייצר רווחים" של מיליארדים כל שנה? מדוע לפגוע במגזר הרפואי? בגלל שהם יכולים? או אולי בגלל שדווקא במגזר איכותי זה ניתן למתוח את החבל עד בלי די? חבל שבישראל של סוף 2011 לא קיימת מנהיגות אמיתית, כזו שיודעת לזהות מתי הקריאות של הזאב הן אמיתיות; מנהיגות אשר מקבלת החלטות לתת למתמחים, ובשלב ב' תמצא מהיכן לקצץ; מנהיגות שמובלת על-ידי השכל הבריא ולא על-ידי פקידי החישובים ונוסחאות ספר התקציב; מנהיגות שיודעת להוביל ולא להיגרר; מנהיגות שיודעת גם לדפוק על השולחן ולזעוק את הזעקה האמיתית ולא להסתבך כל פעם בנבכי הקואליציה והמפלגות הדתיות; מנהיגות שיודעת גם לצעוק מילה אחת והיא - די! כותב אני שורות אלה ומבלי משים עולה בדמיוני מנהיגות המתאימה להגדרות המבוקשות, כמו מלאכת מחשבת של ציד כוח-אדם, אשר מגדיר את הפרופיל המבוקש של העובד ובאופן שיטתי מנפה את המועמדים, עד למציאת הנבחר המתאים ביותר למילוי המשימה. מנהיגות, שעם כל הפגמים בהתנהלותה, דווקא חסרה בימים אלה ואשר נדמה היה שבעזרתה כל פלונטר היה נפתר בעיתו. גם אתם חשבתם על אריק שרון?