חמדנותם של קבלני וכרישי הנדל"ן אינה יודעת שובע: בנחישות ובעקביות הם מתנפלים ומשתלטים על חמדות-טבע, נוף והיסטוריה שעדיין נותרו פנויות, ואטרקטיביות כלכלית מבחינתם כדי לבנות שם עוד מגדלי בטון כאילו אין לנו די בהם. הם מקבלים סיוע מראשי הרשויות המקומיות וממשרדי הממשלה, ומוסיפים עוד מזומנים לקופותיהם כתוצאה מאותן עסקות נדל"ן. הקבלנים מרוויחים יפה ממכירת הדירות. לקופות הרשויות המקומיות נכנס כסף רב מתשלומי ארנונה ואגרות למיניהם וגם הממשלה לא מקופחת ו"גוזרת קופון" ממיסים ישירים ועקיפים שהיא גובה. יצר החמדנות מאפיל במקרים רבים על ראייה סביבתית רחבה, ונושאים כמו שמירה על נוף פתוח ואיכות סביבה נדחקים לשוליים. המפסיד הגדול מכך הוא הציבור הרחב שפוגעים לו באיכות הסביבה ובנוף הפתוח והירוק וגם במבנים היסטוריים ונוסטלגיים. אימת הדחפורים דוגמה טובה לכך היא התוכנית המתגבשת להרוס את מבנה הסינרמה ברחוב יגאל אלון 61 בשכונת יד-אליהו בתל אביב ולהקים במקומו מגדל דירות ומשרדים בגובה 45 קומות, ולידו מגדלים נוספים. על התוכנית מדברים ודנים כבר שנים, אבל בימים אלה נראה כי היא מתחילה "לקרום עור וגידים": התוכנית נדונה, בימים אלה, בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב ונראה כי לא ירחק היום ונתבשר, יום בהיר אחד, כי דחפורים "עלו" על בניין הסינרמה והרסו אותו. הריסת מבנה הסינרמה ובניית "מפלצת בטון" בת 45 קומות במקומו היא לדעתי פשע סביבתי ותרבותי: להרוס מבנה יפה וייחודי ובעל ערך ארכיטקטוני כבניין הסינרמה, ולהקים במקומו מגדל משרדים ודירות בני 45 קומות לידו ומגדל בגובה דומה נוסף - פירושו המעשי של הדבר הוא הסתרת הנוף לגמרי וכניסת מאות כלי רכב מזהמים נוספים לרחוב יגאל אלון ולרחובות סמוכים העמוסים ודחוסים ממילא. בנוסף, הסינרמה היא חלק חשוב מההיסטוריה התרבותית שלנו כאן במדינה ועבור רבים מאיתנו היא מקום נוסטלגי וחלק מילדותנו: כאן ראינו כילדים קרקסים, הצגות והופעות של להקות מחו"ל למיניהן, והמבוגרים יותר שבינינו בוודאי זוכרים כי בסינרמה נערכו כינוסים ועצרות מפלגתיות חשובות, והבולט שביניהם הוא "כנס סינרמה" בנושא איחוד/פילוג רפ"י ומפא"י ב-1968. הסינרמה הפכה כבר למושג ולציון דרך: צומת הרחובות יגאל אלון ויצחק שדה מכונה כבר שנים בפי העם "צומת סינרמה" עקב סמיכותו למבנה העגול המפורסם. גורל חתום? מבנה הסינרמה כיום הוא קצת מוזנח אבל ניתן ללא עלות גבוהה במיוחד לשפץ אותו ולטפח את הרחבה שמסביבו על-ידי הקמת גינה, מזרקה וכולי, ולהפכו למקום אטרקטיבי ואפילו רווחי כלכלית. האולם יכול לשמש לכינוסים, לאסיפות, לחוגים, להרצאות ולאירועים תרבותיים אחרים. המבנה הוא יפה וייחודי ואין להרסו - כבר ציינתי את עברו ההיסטורי-התרבותי. לכאורה נראה כי גורלו של בניין הסינרמה נחרץ להריסה, אבל הוכח בעבר שגם קומץ פעילים מסור ולוחם, באמצעות דעת קהל ולחץ ציבורי, יכולים לשנות דברים. קורא אני לתושבי שכונת יד-אליהו ובמיוחד לדיירי רחוב יגאל אלון הגרים מול הסינרמה, להיאבק על זכותם לאיכות סביבה נאותה ולנוף פתוח באזור מגוריהם. אף שברור שמימוש תוכנית הסינרמה יפגע בנוף הפתוח, יגביר הזיהום הסביבתי ויפגע באיכות הסביבה, קולם של הגופים ה"ירוקים", שתפקידם לשמור על איכות הסביבה, חלוש מאוד וקורא אני להם לפעול ולהיאבק לסיכול תוכנית אווילית זו.