"מאז התחלתי את דרכי החינוכית פעלתי מתוך אמונה ברורה כי יש לי הזכות והחובה לאהוב, לחזק ותסלחו לי - גם לחבק, כן לחבק, ואפילו חזק, בעיתות שמחה ומצוקה גם יחד... במהלך קשרים עם כל-כך הרבה אנשים אפשר שנגרמה אי-נוחות, או אי-הבנה, או פרשנות שגויה של מעשיי. אם מישהו חש כך, אני מתנצל מעומק ליבי אם פגעתי. אלוקים עדי שכל מה שעשיתי היה מתוך כוונה טהורה".
אלה היו דבריו של הרב מוטי אלון בעקבות הגשת כתב האישום נגדו בגין מעשים מגונים בשני נערים. מוטי אלון עצמו מקבל אפשרות "שנגרמה אי-נוחות" אצל מי מהנערים כתוצאה מחיבוקיו. אלא כדי שניתן יהיה להרשיעו צריך בית המשפט לקבוע שאלון נהג כפי שנהג "לשם גירוי או סיפוק מיני".
האם בית המשפט יקבל את הסבריו של אלון ואת טענתו שכל מה שעשה היה מתוך כוונה טהורה? הנה מתוך דבריו של בית המשפט העליון (השופט קדמי), בהקשר דומה:
- "לעניינה של הקטינה נ.ר., טוען בא-כוח המערער, כי כל שעשה עימה המערער נעשה על-מנת להכשיר את הקרקע למתן טיפול פסיכולוגי; וכי אפילו ניתן לומר שחרג מן המקובל - הרי לא עשה זאת "לשם סיפוק מיני"... (לאמור: שאף אם מן ההיבט הפיסי-אוביקטיבי היו מעשיו בעלי אופי מיני, הינה מן ההיבט הנפשי-סוביקטיבי שלו - לא היו אלה מעשים אירוטיים)... לא אוכל לקבל הסבר זה של המערער... תחושתה הטיבעית של נ.ר. כי המגעים הינם מגעים אירוטיים, מכריעה כאן הכף לחובתו של המערער... אין אני שוכח כי באו בפני בית המשפט ראיות האומרות שזוהי דרכו של המערער מאז ומתמיד כאמצעי להתקרב אל המטופל ולהפוך ל"מקורבו". אין בכך, כדי להכשיר את המעשים: אם אלה נעשים "לשם גירוי, סיפוק... מיני", כי אז הם מהווים "מעשים מגונים" גם אם חוזרים עליהם וגם אם הופכים אותם אמצעי לקירוב לבבות לצרכי טיפול פסיכולוגי...".
עד כאן הציטוט.
הנה-כי-כן, טענת מוטי אלון שהוא עשה את שעשה מתוך כוונה טהורה עשוייה להתנגש עם תחושת הנערים כי המגעים הם מגעים אירוטיים, וכאמור - מוטי אלון עצמו, גם לגירסתו, ער לאפשרות שכתוצאה ממעשיו ("לחבק, ואפילו חזק") נגרמה למתלוננים אי-נוחות (הערה: בכתב האישום מיוחסים למוטי אלון מעשים נוספים בעלי אופי מיני ממש).
ובכן, מה משמעה של "אי-נוחות" זו שגם מוטי אלון עצמו מודה באפשרות שנגרמה?
אומר השופט קדמי באותו פסק דין:
- "כידוע, אדם מוחזק כמתכוון ל"תוצאות" הצומחות מדרך הטבע ממעשהו, ולענייננו משמעותו של הכלל היא: שניתן ללמוד על תכלית עשייתו של מעשה מטיבו ומאופיו...; ובהעדר ראיה המשמיטה את המסקנה המתחייבת מטיבו ומאופיו של המעשה - הופכת מסקנה זו לעובדה מוכחת".
עיננו הרואות: מדבריו של השופט קדמי עולה שגם אם - סובייקטיבית - כוונותיו של מוטי אלון היו טהורות, ניתן להחיל עליו חזקה שהוא התכוון להגיע לגירוי מיני, והכל - תלוי כמובן בצמד המילים שמכריעות בכל פסק דין: "נסיבות העניין".
