בית משפט השלום בנצרת מינה כמומחה מטעמו בסכסוך בין הצדדים את המהנדס אליעזר גוכמן ואולם לאחר בדיקת חוות דעתו, ועדותו בבית המשפט, נתן את פסק דינו בניגוד לחוות הדעת. זאת אף זאת, הטיח ביקורת לא פשוטה נגד המומחה, ולהלן ציטוט מפסק הדין:
”74. מהאמור לעיל עולה, כי המחלוקות בין הצדדים, כפי שהן עולות מכתבי טענות הצדדים וכפי שהותווה למומחה בהתאם להחלטת המינוי בעניינו, לא נבדקו ולא הוכרעו ע"י המומחה בחוות דעתו.
75. לא זו אף זו, הרי שהחלקים השיוריים בחוות הדעת, אחריהם עמד המומחה בצורה כזו או אחרת, הסתבר, כי הם כאלה, אשר אין להם על מה שיסמכו וכי המומחה נסמך לשם גיבוש עמדותיו על מסמכים חלקיים, אשר הוגשו מטעם צד זה או אחר, אשר לא התקבלה תגובת הצד שכנגד אליהם, התעלם ממסמכים אחרים (כגון החוזה בו אוחזים הצדדים) ואין לי בהקשר זה אלא להפנות לעדותו של המומחה המדברת היא בעד עצמה, כך למרבה הצער.
76. מודעת אני לכך, כי מושכלות יסוד הן, כי על דרך הכלל נוטה בית המשפט לאמץ חוות דעת ועדותו של מומחה, אשר מונה מטעמו באשר עד כזה נתפס כעד נטרלי ואובייקטיבי, אשר אינו פונה לצד זה או אחר ואשר מומחה הוא בתחום, אשר במסגרתו מונה. יחד עם זאת, הלכה היא, כי חוות דעתו של מומחה שמונה על-ידי בית המשפט, אינה אלא ראיה במסגרת כלל הראיות המובאות בפני בית המשפט ובית המשפט רשאי להסתמך עליה, אך גם לדחותה, כולה או חלקה, כשהוא מוצא זאת לנכון, כך על-פי שיקול דעתו. בעניין זה ראה ע"א 311/66 נחמיאס נ' לקט קואופרטיב לאיסוף נייר פסולת, פ"ד כ (4) 48, 50; ע"א 124, 128/79 מדינת ישראל נ' קמינר, פ"ד לד (1) 621-622, 617; ע"א 675/77 אלטשולר נ' נציב המים, פ"ד לד (1) 731, 737; ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' שגב, פ"ד מ (3) 706, 710-711.
77. בת"א 83/95 (מחוזי ירושלים), שאול אסרף נ' י' אדלר ובנו חברה להשקעות בע"מ [פורסם בנבו], נקבע בעמ' 22, בין היתר, כדלקמן:
"אם אלה הם פני הדברים לגבי עדים על דרך הכלל, אינני רואה מה טעם יש להחיל דין שונה על מומחים, שאף הם, כידוע, נחשבים כסוג של עדים. אכן, למעמדו הניטרלי של מומחה הממונה מטעם בית המשפט השפעה לא מבוטלת על הנכונות לאמץ את מסקנותיו, כפי שנפסק בע"א 293/88 ניימן הנ"ל (בסימן 4 לפסק הדין). עם זאת ברור הדבר, כי אימוץ מסקנות של מומחה מטעם בית המשפט צריך להיעשות בראש ובראשונה משיקולים קונקרטיים של עדותו, ולא רק מתוקף מעמדו הנייטרלי (ע"א (י-ם) 4015/98 סיאני נ' נורמן, תק-מח 99(2) 3548, בסימן 4).
כפי שהדברים נוסחו בספרו של ד"ר א' בן עזרא עדות מומחה (מהדורה מורחבת ומעודכנת, תשס"ב) 57: "...(ש)על-אף 'תנאי הפתיחה' המועדפים העומדים לזכותו של מומחה בית המשפט, אין לו לא חסות ולא חסינות, וחוות-דעתו, גם עדותו, תעמודנה במבחן השפיטה לפי הנסיבות". "
78. במקרה דנן, בחנתי את עדותו של המומחה, כפי שזו הובאה בפניי באופן בלתי אמצעי, ולאחר שעשיתי כן, מצאתי את עדות המומחה, כמו גם חוות דעתו, כבלתי מקצועיות, אינן סדורות, אינן עקביות, אינן עולות בקנה אחד האחת עם רעותה, ככאלה הסותרות ושונות מהחלטת המינוי בעניינו של המומחה, העובדה, כי הן נעדרות התייחסות למחלוקות הקונקרטיות, כפי שעלו מכתבי טענות הצדדים, מקום בו המומחה הגיע, כך על דעת עצמו, להסכמות עם מי מטעם הצדדים להכריע בסוגיות שונות ומצומצמות יותר מאלה שלשמן מונה. זאת ועוד, גם באשר לסוגיות הספציפיות אליהן ראה המומחה להתייחס, כפי שפורט בהרחבה במסגרת עדותו, אשר פירטתי לעיל, הרי שמסקנות המומחה הובאו והסתמכו על מסמכים שיוריים, חלקיים וחלקן אף עומד בניגוד למסמכים מוסכמים בין הצדדים, כמו החוזה שנכרת ביניהם".
מדובר בת"א 3285-00 כיואן לבנין בע"מ נ' שמעון ארביב (נצרת), פסק דין מיום 21/09/2011, שופטת: יפעת שטרית, פורסם בפדאור.
מדובר בביקורת קשה של בית המשפט על המומחה שהוא עצמו מינה כזרועו הארוכה על-מנת להבהיר לבית המשפט סוגיות מקצועיות, ואף על-פי כן, בדק בית המשפט את חוות הדעת בביקורתיות ונמנע מלקבלה כפי שהיא ללא ערעור אחר ממצאיה ופרטיה.