יצר הפטפטנות והלהג הבלתי מתכָּלֶה, אינו נחלת אנשי תקשורת בלבד, פרשנים ופוליטיקאים בעלי עניין. עתה אנו חשופים לפרשנותו של מאיר דגן, מי שהיה שנים רבות בחזית מערכת הביטחון, ומטבע הדברים חשוף לעובדות ולמידע מסווג וסודי ביותר. יש להעריך כי הוא גם היה בין יוצרי מידע מסוג זה. כיום, בתום שנות שירות, מצטנע דגן ומגדיר עצמו "אזרח רגיל", "איש פשוט העומד בתור למכולת כאחד האדם", "בעל הזכות להביע דעתו כמו כל פוליטיקאי מתחיל", וכיוצא באלה תובָנות אבסורדיות. נראה שהסיבה שנָתן דרור לתובָנות אלה שלו, מבוססת כנראה על רצונו הכמוס, להיכנס לפוליטיקה באמצעות הכפשת ראש הממשלה ושר הביטחון, וקריאת תיגר על איכות החלטותיהם. במאמר מוסגר - נזכיר כאן - שאלה המנהיגים שאיתם עבד כראש המוסד, ואשר לא הביע את חוסר אמונו בהם על-ידי, למשל, התפטרות מתפקידו. ההפך הוא הנכון, שכידוע, רצה מאוד להאריך שירותו איתם, ונענה בסירוב. ובכן, מר דגן היקר: אינך "אזרח פשוט", ואינך "ככל האדם". מנהיגים בכל העולם, ובמיוחד אויבינו המרים ביותר, לא יבחנו בדקדקנות את רשימתי זו, אבל אמירותיך ייבָּחנו וכל מילה שלך תקבל משמעות. לכן מר דגן, אין אנו שווים כלל וכלל. בתור למכולת, ייתכן שאנו שווים. אולם המידע אותו רכשת בשנות שירותך - אינו שלך! הוא שייך למקום עבודתך, המדינה היא בעלת "הקניין הרוחני", שבטעות אתה משייכו לעצמך. אינך מורשה להפיק רווח אישי כלשהו ממידע זה! מובן מאליו שאתה יכול, ואף רצוי שכָּך תנהג, להביע דעתך בפורום מנהיגותי מורשה ומתאים. אני משוכנע שדבריך יישמעו ויוסיפו ממד חשוב לכל החלטה שתתקבל - בכל נושא ביטחוני. הנח למקבלי ההחלטות לעשות עבודתם נאמנה, ללא התלהמות של יושבי קרנות דעתנים יודעי-כל. עזור להם לקבל החלטה טובה, אבל אל תשכח: ההחלטה - כמו גם האחריות - היא שלהם, ושלהם בלבד. ולבסוף שאלה לי אליך: כיצד היית נוהג, באם אחד מפיקודיך, שהיה, בתוקף תפקידו, אָמוּן ואחראי למהלכים סודיים ביותר, היה פותח חרצובות לשונו מעל כל בָּמה רעננה, ו"כאחד האדם", היה מביע דעתו, מעביר ביקורת, וגם נותן ציונים למעסיקו הישיר. בטוח אני שהייתָ מוצא דרך יעילה להפסיקו בתוך דקות ספורות. המלָצָתי לךָ: נהג לפי התובנה המתבקשת, ואשר הובעה כבר על-ידי חז"ל; "לִיבָאּ לְפומָה לא גָלי" - ובלשון פשוטה, המובנת לכל "אדם פשוט": "הלב לָפֶה לא מגָלֶה".