שביתות מנוגדות היש קשר בין שני חלקי הכותרת? תמונה א; מנהיגי ההסתדרות מצאו עילה ראויה להשבית את המשק (אולי; נכתב במצו"ש לך-לך!) -
עַבדי קבלן. כידוע, מדובר בהעדפת הממשלה ומעסיקים ציבוריים שלא להעסיק עובדים במישרין (בעיקר בעבודות נחותות, אך בהחלט לאו דוקא), אלא לקנות אספקת כח-אדם מידי קבלן-סוחר. עצם המינוח 'אספקת כח אדם' מצמרר וטעון תחושת עבדות, עובר לסוחר. אך הבעיה איננה המינוח אלא הניצול; היעדר זכויות, היעדר קביעות, שכר נחות יותר ועלות תיווך מרגיזה. מטרת השביתה: דרישה להעסיקם במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים מוגנים המגינים על העובדים. התקשורת אוהדת ותומכת!
תמונה ב, מהופכת; מתמחי הרופאים מוחים ומתפטרים ומתמרדים נגד 'הסכם העבודה הקיבוצי' ודורשים הטבות שכר משמעותיות. בשם זכויות האדם ו
חופש העיסוק הם דורשים להשתחרר מכבלי הסכם העסקה קיבוצי (אולי לעבוד במסגרת 'אספקת כח-אדם'?). רבים מהם אינם מקבלים את פסיקת בית דין לעבודה האוסרת את התפטרותם. הויכוח מוצג כעקרוני; השתעבדות להסכם עבודה ישיר, שלא באמצעות קבלן, טוב או רע? גם במאבק זה התקשורת די אוהדת ותומכת!
קפיטאליזם או סוציאליזם? אז הסכם קיבוצי טוב או רע? מאחורי שאלה זו ניצבת הדילמה בת מאה וחמשים שנה:
כלכלה חופשית או נשלטת ע"י המימשל? קפיטאליזם או סוציאליזם? ובתרגום להגות החברתית בת-זמננו; כלכלת הפרט או הכלל.
דיו רב נשפך סביב השאלה מהי עמדת היהדות בשאלה זו - ההגות? ההלכה? הא לכם מימרת הראי"ה קוק זצ"ל שחי בתקופת שיא של מתח בין שתי אסכולות אלו, כולל בלבוש הקומוניסטי. הוא נדרש למשנה שצוטטה בראש המדור הקשורה לפרשתנו, פרשת סדום: "הכרעה בין שיתוף הקנין, המעביר קו על כח הצדק של שלי שלי ושלך שלך, ובין הגבלת זכויות כל יחיד ויחיד... הוא אחד מהדברים הקשים שבעמקי המשפט... יש צד של אמת ב'שלי שלי שלך שלך' ויש צד של אמת בשיתוף" (איגרות א,צט).
לשון המשנה: "זו מידה בינונית ויש אומרים זו מידת סדום" מעידה על דילמה עמוקה שאין לה הכרע הלכתי או יהדותי מחייב. בסוגיא זו (ובאחרות, כמו מהו המשטר האידיאלי) כל עמדה תמצא השראה במקורותינו. עמדת ה"יש אומרים" היא קיצונית; מי ששומר על רכושו בקנאות לעצמו, ובמקביל נזהר שלא ליהנות מממון אחרים - לסדומי ייחשב. בעלי המוסר, וחכמי תורת הנפש, יסבירו זאת בקלות - זו האנוכיות במֵירָעָה. מי שמשתף את כל העיר ברכושו, סופו להפקיר גם את בנותיו, כלוט בשעתו. פסיכולוגים יבארו זאת בנקל.
סינתיזה הגיע הזמן שחכמי הכלכלה והחברה ימציאו משהו חדש, מעין סינתיזה, סוציו-קפיטליסטית. שיטה שיהיה בה 'גם וגם', ובעיקר משהו חדש, בן זמננו. אם עובדי הקבלן צודקים, וגם הרופאים המתמחים, חייבת להימצא שיטת ביניים מכלילה, רעננה. סינתיזה זו דרושה לא רק בין קפיטאליזם לסוציאליזם אלא גם, ולדידי בעיקר, בין כלכלה גלובלית ללאומית.
