X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
כספית ומשפטית אפשר שהרכבת הקלה הירושלמית עוד תתגלה כפרשת הולילנד שנייה ידוע שהמדינה התחייבה לפרוש לרכבת הקלה מעין רשת ביטחון ולפצות את חברת "סיטי פס", מפעילת הרכבת, אם מספר הנוסעים יהיה קטן מן המוסכם בינה ובין המדינה אלא שכל מה שכרוך ברשת הביטחון הזאת אינו שקוף, כמו גם מידע אחר באשר לרכבת הקלה, שנסתר מעין הציבור
▪  ▪  ▪
תנו לנשום [צילום: פלאש 90]
יש לערוך תחקיר מוסמך על הרכבת הירושלמית ולגולל את סיפורה המלא מאז התחילה הסאגה שלה לפני 12 שנה ועד ימינו אלה, לחשוף את האשמים ולתבוע מהם לתת את הדין - ציבורית ומשפטית, על מעשיהם.

"חלם אקספרס" - זאת הייתה כתובת הגרפיטי שריסס סטודנט ירושלמי על הרכבת הקלה שעמדה בלי נוע בגלל שביתה פתאומית של הנהגים בעיצומו של חג הסוכות. הבירה הייתה מוצפת בעשרות אלפי מבקרים שרוקנו את המזנונים והפיצוציות מסביב לתחנה המרכזית ושאבו מרבים מהם את שקית הביסלי ואת בקבוק הקולה האחרונים. קווי האוטובוסים קרסו מן העומס. אלפים עמדו ברחוב יפו ליד פסי הרכבת, הסתכלו ימינה ושמאלה בעיניים כלות, אך שום רכבת לא באה. למחרת, כשבאה סוף סוף, היא נראתה כנקניקיה כסופה הנעה באיטיות חלומית כמו באיזה לונה פארק סוריאליסטי מסרט של פליני, דחוסה בילדים חרדיים שנסעו בה הלוך ושוב מבוקר עד ליל, חופשיים משבט המלמד ומדפי הפרשה. רק צליליה של תיבת הנגינה האופראית הישנה חסרו שם, אך את מקומם מילאו קולותיהם של זמרים חרדיים השרים בהברה אשכנזית מקלטות שהושמעו לכבוד שמחת בית השואבה דרך רמקולים שהוצבו במגרש הריק, המלא קוצים, שבין בניין שערי צדק הישן ובית חברת "ערים" מערבה משם.
לפני החגים ובמהלכם היו תחנות הרדיו בישראל רוויות בתשדירי אזהרה מפני הרכבת הקלה, הנעה ברחבי ירושלים בלי קול, וכל מי שנפשו יקרה לו מוטב שיפקח עיין ויישמר מפניה. מילים אלו, ברחבי ירושלים, הן שהוליכו שולל את המוני המבקרים שהיו בטוחים כי העיר כולה מרושתת בפסי טראם כאילו אנו נמצאים בקהיר או באיסטנבול. מבחינת שטח, ירושלים היא אכן ענקית. היא משתרעת ממבואות בית לחם עד מבואות רמאללה וממעלה אדומים עד מבשרת ציון, ואם נרצה לראות את מבשרת ואת אבו גוש כפרבריה, ומעשית הם באמת כאלה, אפשר אפילו לומר כי היא מתחילה לגלוש במדרונות המערביים של הרי ירושלים בכיוון בית שמש ומודיעין. בתוך כל המרחב הזה יש קו אחד של רכבת שתחילתו בפסגת זאב וסופו בהר הרצל. מי שגר בפסגת זאב ועובד בהר הרצל מברך עליו, אך גם זה לא בטוח, מפני שהמסילה תפסה בקטעים מסוימים את מחצית רוחבו של הכביש הראשי בשכונה. תנועת המכוניות והאוטובוסים בפסגת זאב נעשתה קשה הרבה יותר, השכונה התמלאה ברמזורים חדשים ובלתי מתואמים ותושבי ה"פיסגה" מוצאים עצמם פקוקים כבר ליד ביתם שלהם. בנוהג שבעולם הכנסת רכבת אל תוך שכונה גורמת לעלייה במחירי הדירות בה, אך ב"פיסגה" זה לא קורה, לפחות לפי שעה. מעניין למה.
האם תביעה ייצוגית בדרך?
רחוב יפו, אשר במשך שנים נראה כמו רחובה הראשי של סטאלינגרד במלחמת העולם השנייה, נעשה עכשיו ריק ויפה, אם כי עדיין יש בו כמויות פסולת גדולות המחכות לפינויין, והוא יהיה עוד יותר יפה כשתיגמר בנייתם של מתחם סיידוף (בין השוק ובין שערי צדק הישן) ופרויקט "אפריקה ישראל" ברחוב הרב קוק הסמוך לכיכר ציון. אך היופי הזה הושג במחיר כבד שמקורו בשגיאה תכנונית קשה. רחוב אגריפס, המקביל לרחוב יפו מדרום, נעשה סתום כולו באוטובוסים שנעו עשרות שנים ברחוב יפו. רחוב אגריפס הוא צר בהרבה מרחוב יפו, רוחב המדרכה אינו מאפשר ליותר משני אנשים ללכת זה בצד זה, המדרכה מלאה תמיד ערימות סחורה הנפרקות אל תוך החנויות, הרחוב כולו דחוס בלקוחות של שוק מחנה יהודה, ומאז פורענות הרכבת הקלה (מבחינתו של רחוב אגריפס זוהי פורענות ממש) הפך הרחוב מעין מגרש חנייה לעשרות אוטובוסים תקועים שביניהם דחוקים אנשים שנדחפו מן המדרכה, שנאלצים ליטול נשימות עמוקות היישר מן המפלט של האוטובוס שאליו הם דבוקים שלא בטובתם. לא צריך להיות פרופסור לבריאות הציבור כדי להבין את השפעת המציאות הזאת על התחלואה של המוני הירושלמים. סביר להניח שתביעה ייצוגית כבר בדרך.
כספית ומשפטית אפשר שהרכבת הקלה הירושלמית עוד תתגלה כפרשת הולילנד שנייה. ידוע שהמדינה התחייבה לפרוש לרכבת הקלה מעין רשת ביטחון ולפצות את חברת "סיטי פס", מפעילת הרכבת, אם מספר הנוסעים יהיה קטן מן המוסכם בינה ובין המדינה. אלא שכל מה שכרוך ברשת הביטחון הזאת אינו שקוף, כמו גם מידע אחר באשר לרכבת הקלה, שנסתר מעין הציבור. הגיע הזמן שהציבור ידרוש ויקבל את כל המידע הנוגע לרכבת הקלה: כמה באמת היא עלתה, למה נמשכה העבודה שנים כה רבות, מי הרוויח מן ההתמשכות הבלתי הגיונית של העבודה, היכן נמצאים כיום הגורמים המרוויחים ומה עשו בכסף? איך גוייס כוח האדם? מהם סידורי ההגנה על הרכבת בשכונות הערביות? איך יפצו על הנזקים שסבלו וסובלים רחוב אגריפס וכל הנמצאים בו? איזה נזק נגרם למערכת התחבורה הציבורית ולהארכת זמן הנסיעה בה? בקיצור: יש לערוך תחקיר מוסמך ולגולל את סיפורה המלא של הרכבת הירושלמית מאז התחילה הסאגה שלה לפני 12 שנה ועד ימינו אלה, לנקוב בשמם של האשמים ולתבוע מהם לתת את הדין - ציבורית ומשפטית, על מעשיהם.
כעת מדובר על כך שתוך 5 שנים (למעשה זה ודאי יימשך 50 שנה) ייסללו עוד שני קווי רכבת בעיר הבירה שלנו: אחד יחבר את שני הקמפוסים של האוניברסיטה העברית, הר הצופים וגבעת רם, והאחר יעבור בין השכונות הצפוניות של ירושלים. נו, בחיאת. מי צריך רכבת בין שני הקמפוסים? הרי באחד לומדים רק מדעי הטבע ובאחר רק מדעי הרוח והחברה. מה יש לתלמיד היסטוריה לחפש בפקולטה לכימיה? לכו ותבדקו כמה סטודנטים שעולים על קו 9 בהר הצופים אכן נוסעים בו כל הדרך עד גבעת רם ולהפך. האומנם בשביל כמה חבר'ה שנוסעים לחפש חתיכות בקמפוס האחר בונים רכבת? רבותינו אבות העיר: בבקשה-בבקשה, תרחמו כבר על העיר הדוויה הזאת ותפסיקו להרוס את רחובותיה ולהפוך את תושביה לעכברים משתעלים החיים בתוך אתר בנייה נצחי. היום כבר כולם יודעים: אתם לא מסוגלים לעשות רכבת כפי שעושים אותה בעולם הגדול. די, עשיתם מספיק. תניחו כבר לרכבת הכבדה הזאת.

הכותב הוא עיתונאי וסופר ירושלמי ובעבר מנהל מחלקת החדשות לחו"ל ולעולים ב"קול ישראל".
תאריך:  13/11/2011   |   עודכן:  15/11/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
חלם אקספרס
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
מלכתחילה זו היתה שחיתות
וזה רק ממשיך  |  13/11/11 20:40
2
ביקורת לא הוגנת.
יוסי מזרחי  |  14/11/11 08:55
3
ביקורת לא הוגנת.
יוסי מזרחי  |  14/11/11 09:08
4
זה הדבר הכי טוב שקרה בירושלים
ניררררררררררר  |  20/11/11 16:46
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יובל לובנשטיין
ההסתדרות בחרה בבעיה ישנה והעלתה אותה על המוקד, רק על-מנת לחזור ל"מרכז העשייה" ולקבל עוד כמה דקות תקשורת על כלום. נראה שאנו נמצאים בתקופת אל-חזור. ההסתדרות חייבת לשנות את פניה ואם לא, אזי כנראה צפויים לעוד "הצגות" שעלותן מיליוני שקלים עד לסגירת התיאטרון
גיל נתן
על אובדן ערכים    צביעותם של הסובבים    שפיות שיש בה מקום לערכים ולא רק לגחמות אישיות
עו"ד אברהם פכטר
נשיא מדינת ישראל הולך לכלא על עבירות מין. מזעזע, מדכא, מבייש, קשה להבנה ולצפייה. היועץ המשפטי לממשלה (הקודם) מני מזוז הציע לקצב "עסקת טיעון" חלומית, וקצב ענה לו ביריקה בפרצוף. בלשון עממית - הוא "אכל אותה בגדול" בשל אגו מנופח, גאווה, בושה או הדחקה
צבי גיל
במציאות, ישראל, בשל מדיניות שלומיאלית כושלת של מנהיגיה, איבדה את כושר ההרתעה שלה במובן של התקפת מנע, אבל בשום אופן לא איבדה את כושר ההרתעה נגד איום ממשי מצד אירן או כל מדינה עוינת אחרת
יואב שורק
איום הפינוי אינו גזירה משמים וגם לא שאלה של משחקי כוח בשטח. הכול נמצא במגרש המשפטי והפוליטי, שניתן לנצח בו עם צוות משימה צעיר ויצירתי
רשימות נוספות
מראה  / מי ומי    | 
מדבר המוות  /  מרדכי קידר
איום ההשמדה של עזאם  /  דוד ברנט, אפרים קארש
יושר אקדמי - מי צריך אותו  /  יובל ברנדשטטר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il