מערכת הבריאות נמצאת בתהליך קריסה ושוב הסתדרות העובדים מוכיחה שהיא לא מתפקדת ואינה ממלאת את התפקיד המרכזי שלה - הגנה על העובדים במשק. התערבות של עיני וההסתדרות במאבק של הרופאים הייתה כופה על האוצר להתדיין עם הרופאים מהר יותר, לפתוח את ההסכם שנחתם בחטא, ולדון על מהות הבעיות האמיתיות במערכת הבריאות הישראלית.
הבעיה היא שההסתדרות בראשות עיני זונחת באופן עקבי את העובדים החלשים, וגם כאשר עיני מצהיר הצהרות גדולות הוא לא נלחם עליהן באמת, ולכן האוצר מרשה לעצמו לצמצם בשירותים החברתיים ולעשוק את העובדים החלשים. הסתדרות חזקה, בה יש סולידאריות בין כל העובדים, הייתה מונעת את המשבר במערכת הבריאות. אבל לרוע המזל שלנו ההסתדרות הפכה לגוף שמשרת רק אינטרסים של ועדים חזקים, בעוד ששאר העובדים במשק נזנחים.
אידיאולוגיה ניאו-ליברלית שולטת במדינה ההסתדרות חייבת להתעורר ולצאת מדפוס ההתנהלות המתחמק והפחדני שלה, שגורם לנזק לעובדים ובעיקר נזק לחברה הישראלית. העובדים הסוציאלים ממשיכים להירמס על-ידי המדינה, כשהרבה מהם עובדים כעובדי קבלן, ובקושי מרוויחים מספיק כדי לא להיות בעצמם עובדי סעד. השוטרים סובלים מתנאי שכר מחפירים, דבר שמוביל לחוסר שביעות רצון בקרב השוטרים ופוגע באיכות עבודת המשטרה. המורים ממשיכים להיות מופרטים ומעבר לכך שהרבה מהם הם עובדי קבלן, השכר והמעמד של המורה בישראל ממשיכים להתדרדר, כשניתן לראות את התוצאות גם בחינוך של התלמידים וגם בהישגים הלימודיים שלהם. פרקליטות המדינה סובלת ממחסור גדול בעורכי דין, שכר נמוך של העובדים והפרטה מתמשכת.
השיא הוא במערכת הבריאות, שנמצאת כבר תקופה ארוכה במצב של "ייבוש" על-ידי פקידי האוצר, שמקצצים בכל תקציבי המשרד. אין מספיק תקציבים למיטות, לאחיות, לתרופות ולמכשור, ועכשיו מתברר שגם לתשלום לרופאים, כאשר ההסבר הפשוט לכך הוא שההשקעה של המדינה בבריאות ירדה בקרוב ל-20 אחוז בשני העשורים האחרונים. כל זה נעשה בשם האידיאולוגיה הניאו-ליברלית ששולטת במדינה ובאוצר, שהמטרה שלה היא לקדם הפרטה וכך ליצור את "המדינה הקטנה והרזה". נשאלת השאלה, איפה ההסתדרות ומה האידיאולוגיה שהיא צריכה לקדם?
ההסתדרות מתחמקת מהמחויבות שלה לעובדים ההסתדרות אמורה לאזן את המגמות הללו, להילחם על זכויות העובדים, ולהיאבק על יצירת מדינת רווחה שבה המדינה לוקחת אחריות על רווחת האזרח, ולא מנסה בעקביות להעביר את האחריות הזאת למגזר הפרטי. הדרך היחידה של ההסתדרות להשיג את המטרה הזאת היא לאחד כוחות בין כל המגזרים שהיא מייצגת, ולייצר מאבק כולל נגד המדיניות של האוצר.
עופר עיני מסרב לצאת למאבק כולל, כי נראה שנוח לו לייצג רק את הוועדים הגדולים במשק, ולהתעלם מהעובדים החלשים שבאמת צריכים את העזרה שלו. המורים, השוטרים, העובדים הסוציאליים, הפרקליטים, הרופאים ועובדי הקבלן כולם מצפים לפעולה כוללת של ההסתדרות שתחזיר לעובד הישראלי את הכבוד שלו, ובאותו זמן גם תחזיר את הצדק החברתי למדינה. אבל ההסתדרות, פעם אחר פעם, מתחמקת מהמחויבות שלה לעובדים ולמדינת הרווחה, ומאפשרת לאוצר להמשיך ולקצץ בתקציבי המשרדים החברתיים ולכפות על העובדים תנאי עבודה ושכר מחפירים.
מערכת בריאות מצוינת - לא לאורך זמן לישראל יש את אחת ממערכות הבריאות הטובות בעולם, כאשר האמריקנים ואפילו האירופים מקנאים בעובדה שבישראל כל אדם זכאי לטיפול רפואי שוויוני, וזה בכלל לא משנה מאיפה הוא בא וכמה הוא מרוויח. מעבר לכך, היכולת של מערכת הבריאות להעניק לכולם שירות וטיפול שווה-נפש, לא פגעה ברמת מערכת הבריאות שלנו ואיכות הטיפול בארץ היא מהטובות בעולם.
המצב הזה לא יימשך אם האוצר ימשיך במדיניות הקיצוצים המתמשכת שלו, וזה בכלל לא ברור למה בשם האידיאולוגיה מנסה האוצר להפריט מערכת בריאות שמתפקדת טוב יותר מרוב מערכות הבריאות בעולם, בין אם הן מופרטות ובין אם לא. האוצר צריך להחזיר את התקציבים שהוא גזל ממערכת הבריאות, וההסתדרות היא זאת שצריכה להילחם על כך בכל כוחה וליצור היום סולידאריות רחבה של עובדים, כזו שתאפשר להתמודד עם ההתנהלות הכוחנית של האוצר.
בעוד תקופה קצרה יתקיימו בחירות להסתדרות העובדים ועופר עיני יצטרך להסביר לכל העובדים איפה ההסתדרות הייתה כשהם נזקקו להגנה שלה, ומה הוא עשה כדי להגן על מערכת הבריאות הציבורית שהיא חלק חשוב ממדינת הרווחה. אני לא בטוח שלעיני יהיה הסבר טוב אם הוא לא יתעורר עכשיו וייצא למאבק.