למסע הציבורי שמארגן
עיתון הארץ נגד מינויו של השופט סולברג לבית המשפט העליון הצטרפו לא פחות מ-51 "אנשי רוח". אנשי אקדמיה והרוח בהם חתני פרס ישראל, פנו לנשיאת בית המשפט העליון
דורית ביניש בקריאה להתנגד ל"דיל" שיאפשר את מינויו של השופט נועם סולברג לבית המשפט העליון" כך זועקת כותרת חדשה. לפני שלושה ימים היו אלו "גורמים משפטיים" עלומים שמחו אף הם נגד המינוי המסוכן. ניתן להניח שבמהלך השבת יאורגנו עצומות נוספות.
על-מנת למנוע מהשופט סולברג לכהן בעליון השמאל לא זקוק לשום הליך של שימוע מסודר בוועדה כלשהי. איני יכול שלא לחוש הערכה כלפי חוסר המעצורים המוחלט של המתנגדים לשופט סולברג. חברת הוועדה לבחירת שופטים תקפה בגלוי ובאופן חסר תקדים את המינוי ובכך הבהירה שהיא מוכנה לצאת בפומבי נגד כל מועמד שלא יישא חן בעיניה.
עיתון הארץ יצא נגדו במאמר מערכת, גורמים משפטיים עלומים מפעילים, כך נטען, לחצים על נשיאת העליון וכעת אפילו "אנשי הרוח" הצטרפו למאבק.
סולברג - דתי-לאומי-מתנחל בכל המהומה הזאת לא מצאתי ולו בדל טענה עניינית אחת נגד השופט. לכל שופט יש פסק דין שלא עמד בערעור או שמצא עצמו בדעה חולקת לדעת חבריו- זה חלק בלתי נפרד מהחיים המשפטיים, לכל אחד יש התחלקויות וטעויות - גם לשופטים וגם זה חלק מהחיים, אבל צריך להיות משהו פסול באורחותיו של השופט או משהו פגום ביותר בהשקפת עולמו, כפי שהתבטאה בפסיקתו, על-מנת לפסול אותו עקרונית לכהונה.
מאחר שלא הועלתה שמץ טענה כזו ביחס לשופט סולברג, לא נותר אלא להניח ששלוש עובדות עומדות כנגדו. העובדה שהוא דתי -לאומי - מתנחל. זהו החוט המשולש המבעיר את חמתו של השמאל. בימים שחרם על ההתנחלויות ומוצריהן ואפילו על הופעות תרבות בהן הוא חלק בלתי נפרד מהגדרת השמאל את עצמו, צריכת שירותים משפטיים משופט מתנחל באמת עוברת כל גבול.
בסופו של דבר הדבר יביא לחרם עולמי על פסיקת בית המשפט העליון, ואנה אנו באים?. פתאום נזכרתי שאנחנו צופים בשידור חוזר - רק ששמות המועמדים השתנו. האם אינכם זוכרים כיצד נוהל מסע תעמולה ארסי נגד מינוי השופט
משה דרורי לבית המשפט העליון ואילו קיתונות ארס נשפכו עליו?.
האם באמת שכחתם מה קרה כשהועלה שמו של השופט הדתי
ישעיהו שנלר? - זה קרה רק לפני כשנתיים! אכן אף אחד לא זוכר את העיתון של אתמול וזכרונו הקצר של הציבור הוא בהחלט יתרון העומד למארגני מסע ההכפשה היום.
אני מניח שהציבור הדתי לאומי כבר הבין שנציג שלו פסול מלכהן בבית המשפט העליון. שור שנגח שלוש פעמים הוא שור מועד. כאשר שלוש פעמים פועלים להכשיל מינוי של שופט בעל-רקע דתי לאומי לא מדובר בצירוף מקרים. מה הדבר ייעשה ליחסו של אותו ציבור לבית המשפט העליון? במיוחד כאשר רווחות אצלו חשדות חמורים יותר שאני מעדיף לא לפרטם כעת.
משהו רע מאד מלווה את הליך בחירת השופטים בשנים האחרונות, גרוע בהרבה מכל שימוע פומבי מכובד שהיה נערך למתמודדים על התפקידים בפני וועדה ציבורית ואפילו פוליטית . בנסיבות אלו ייתכן ששימוע פומבי עדיף על מחול השדים המתחולל בתקשורת ובציבור כאשר מבקשים למנות מועמד שאינו קביל על קבוצה כלשהי. אם הדיון מתנהל בציבור ובתקשורת באופן כל כך בוטה ומביש האם לא מן הראוי לקבוע לו מסגרת פומבית הולמת.
