בימים האחרונים נשמעו כמה התבטאויות חסרות תקדים ביחס לגרעין האירני, שאינן תורמות להתמודדות והתכוננות מדינת ישראל לאיום מולו היא ניצבת.
אהוד ברק ופרופ' אלוף (ב(מיל.))
יצחק בן-ישראל מפחיתים עד כדי זלזול את האיום הגרעיני האירני. פגיעה של פצצה במרכז תל אביב תגרום, לדבריהם למספר נפגעים קטן ולנזקים לא משמעותיים.
יש בדבריהם חוסר אחריות: - מפחיתים את המוטיבציה של המערכת להשקיע בהתכוננות לתרחישים קשים שעלולים להתרחש ונותנים לגיטימציה לציבור להמשיך בשגרת החיים הרגילה תוך טמינת הראש בחול ביחס לסיכונים להם ולמדינה.
- נותנים חיזוק למגמות מנהיגי העולם לדבר גבוהה אולם בפועל לא לפעול נגד אירן - לא ע"י החרפה ממשית בסנקציות ולא בפעילות התקפית.
ד"ר אורי מילשטיין טוען, שפצצה אחת, שתנחת באזור המרכז תגרום "רק" לעד 200,000 הרוגים - פגיעה קשה אולם לא הרס המדינה תוך הפסקת קיומה, במיוחד כשמשווים למה שעבר העם היהודי בשואה. לעומת זאת, ובהסתמך על מקורות זרים, אירן תושמד לחלוטין ואיתה ב"הזדמנות" זאת אולי עוד כמה מאויבינו. זאת אומנם נחמה גדולה אולם אין בדבריו שום בשורה גדולה חוץ מיצירת פאניקה בציבור, שתיצור בריחה המונית מהמדינה לכל מי שיכול להרשות לעצמו.
האם שכח ד"ר מילשטיין את ה"בריחה" מאזור המרכז מחשש איומים פחותים בהרבה...לא ברור לי איך מעלה ד"ר מילשטיין בכלל על דל שפתיו את התרחיש המזוויע הזה מבלי להבין, שאכן תרחיש זה איום ונורא, במיוחד שאין לו שום ערובה, שלא תפגענה יותר מפצצה אחת. אני מבין, שלפני מלחמת העולם השנייה
היה ד"ר מילשטיין מנתח את המצב וטוען, שעלולה להתחולל השואה אולם גרמניה הנאצית תובס בשעה שהעם היהודי ימשיך דווקא להתקיים וכנראה יקים, לשם שינוי, גם מדינה עצמאית...
ד"ר אפרים אסכולאי מ-INSS המכון למחקרי ביטחון באוניברסיטת ת"א טוען, שהאירנים כבר עברו את נקודת האל חזור בפיתוח הפצצה הגרעינית ואמצעי שיגורה. לדעתו, האפשרות של מדינת ישראל לסכל את תוכנית הגרעין האירני שואפת לאפס.
אין לי ספק, שבמחשבה נוספת מבינים ד"ר מילשטיין ואולי גם ד"ר אסכולאי, שלאור הערכותיהם חייבת מדינת ישראל לעשות שינוי כיוון דרסטי בהתנהלותה בנושא בכל המובנים - הכל בצורה רציונלית וללא פאניקה:
- בדיקת אפשרות ביטול מדיניות העמימות הגרעינית (כשכולם ממילא יודעים...) תוך איום גרעיני מוחשי על אירן , אולי בעקבות תקיפת מרכזי פיתוח, לוגיסטיקה וממשל באירן, בין במטוסים ובין בטילים. האיום עשוי לכלול גם במקרה הגרוע ביותר ולהמחשה אף הטלת פצצה באזור מדברי לא מיושב.
- הצטיידות במערכות לייזר "סקייגארד" קרקעיות ומוטסות ABL, שישולבו במערכת ההגנה האקטיבית של מדינת ישראל המבוססת כיום על טילים בלבד. שילובן ישפר בצורה מהפכנית את הגנת המדינה כך שהסיכוי לפגיעה של טיל אירני ישאף לאפס. מערכות אלה יאפשרו לחיל האויר להתרכז במשימות התקיפה עבורן הוא נבנה.
- התנהגות "משוגעת" כביכול של מדינת ישראל תמריץ את ידידותינו ו"ידידותינו" לטפל ביתר שאת באיום, כדי ל"הרגיע" אותנו מפעילות דרסטית נגד אירן.
- על מדינת ישראל לשדר כלפי חוץ ולהתאים את עצמה מכל הבחינות להנחה שבידי אירן כבר מצויה פצצה גרעינית כולל אמצעים לשיגורה. כמו-כן, להניח את שלימדה אותנו ההיסטוריה, שאף אחד ,כולל ידידינו, פרט להזדהות וסימפטיה, לא יעשו את העבודה עבורנו משום שגם האיום עליהן אינו מיידי ולא ממשי...
- האיום המוחשי הקיומי על מדינת ישראל מחייב אותה ונותן לה הצדקה, מבחינה אסטרטגית, להחזיק בשטחי יהודה ושומרון, כל עוד האיום האירני מתקיים. אמצעי לחץ נוסף על ידידינו לפעול להסרתו...
