אין לך התפתחות מעניינת, מרעננת ודמוקרטית יותר בפוליטיקה הישראלית מאשר תנופת החקיקה של השבועות האחרונים אשר מטרתה הגלויה לעין-כל היא להגביל במקצת את כוחם של שני הגופים הפוליטיים במובהק, האנטי דמוקרטיים והאנטי ציוניים יותר מכל, משמע של זה הגוף האמורפי המכונה בהכללה מחטיאה במקצת 'התקשורת' ושל בית המשפט העליון.
מעניינת, מרעננת ודמוקרטית, משום שלראשונה במקומותינו קמים להם כמה חברי-כנסת מהימין, הנאמנים לבוחריהם ולשליחותם, ולפתע מעיזים להרים ולהגדיל ראש ולקרוא תגר באמצעות הצעות-חוק מתבקשות כל-כך ועם זאת לערער על ההגמוניה השמאלנית בציבוריות הישראלית, דהיינו על הדיקטטורה התקשורתית-משפטית שהשליטה את עצמה על מדינת ישראל באופן מניפולטיבי ובלא שנבחרה מעולם ע"י הציבור הרחב.
לפתע פתאום קמים להם כמה חברי כנסת מהימין ומוכיחים כי יש להם מעמד נפשי של קובעי ערכים, של שליטים, והם אינם נרתעים למלא את תפקידם אליו נבחרו באופן דמוקרטי ולהתעמת עם אותה דיקטטורה מאפיונרית השולטת ללא עוררין במדינת ישראל. היש דבר מעניין ומרענן מזה?.כל זאת, למורת רוחם של חבורת הפיינשמקרים הידועים מהליכוד, חסרי מעמד הנפש השלטוני, חסרי החוליות ועמוד השדרה, שבאופן פבלובי נרתעים לאחור וכורעים ברך בפני אותה דיקטטורה תקשורתית-פוליטית ואשר למעשה היו גם הם שותפים בעיצובה ובהשלטתה המניפולטיבית על העם והמדינה.
מצילים את בית המשפט מעצמו ובכן, אין לך חקיקה מוצדקת ונכונה יותר מאשר זו המכוונת להגביל במקצת את כוחו העצום של בית המשפט הפוליטי העליון, כוח שטיפס ועלה למימדים שאין דוגמתם בשום מדינה מערבית ואשר כתוצאה מכך הופר האיזון המתבקש וההכרחי בין הרשויות.
החוצפה הגאוותנית של 'הכל שפיט' מבית היוצר של נשיא העליון לשעבר, הדיקטטור מטעם עצמו
אהרן ברק, היא שהביאה להתערבות הולכת וגוברת של בית המשפט העליון בעניינים פוליטיים במהותם, היא שעיצבה ומיצבה אותו בסופו של מהלך כבית משפט פוליטי המוטה במובהק לצד השמאל הקיצוני האנטי ציוני, משמע היא שהפכה אותו לאויב המאיים על עצם קיומו של המפעל הציוני, והיא שמביאה עתה בדין ובצדק את הימין הפוליטי לנסות ולהתערב בעיצובו ובכך להציל בית משפט זה מעצמו ומהתרסקותו המוכרחת הקרובה לבוא.
כך גם, אין לך חוק מוצדק ונכון יותר מאשר חוק 'לשון הרע' שכבר עבר בקריאה ראשונה ואשר בין יוזמיו, מן הראוי לציין, גם השמאלן 'מקדימה'
מאיר שטרית. חוק זה, אשר כבר זכה לכינוי 'חוק ההשתקה' מצידם, איך לא, של אותם בעלי הלשון הארוכה והרעה, אין בו שום אלמנט לא-דמוקרטי של סתימת פיות או 'השתקה'. כל מטרתו הינה לאלץ את אותם בעלי לשון משוחררת, מלוכלכת לעיתים קרובות, ארוכה ומשתלחת, לשים לב היטב לדברים היוצאים מפיהם או ממקלדתם ולקחת אחריות על דבריהם אלה, שאם לא כן, ישלמו קנס מוגדל וכואב.
המהומה-רבתי-על-לא-מאומה שפרצה בעקבות העלאת הצעת חוק 'לשון הרע' מלמדת בראש וראשונה על מקימי המהומה. ואכן, אותם אנשי תקשורת וכלי תקשורת ידועים, לא כולם יש לומר, החשים מאויימים מרישום החוק בספר החוקים, יודעים היטב למה ומדוע. והרי הם מכירים את עצמם היטב-היטב ויודעים כי 'לשון הרע' היא לחם-חוקם ומזונם היומיומי. עתה, הם יאלצו לשקול מילים טרם הם משחררים את מררתם לאוויר העולם ומלכלכים שמו של אדם, שאם לא כן, ישקלו מזומנים, 300,000 שקלים טבין ותקילין.
הנה כי כן, גל החקיקה של השבועות האחרונים כל-כולו גל מבורך בכיוון הנכון, משב רוח דמוקרטי לעילא ולעילא, מרענן ומעניין, שתכליתו האחת לבלום את גלישתו המופרעת של בית המשפט הפוליטי העליון למחוזות השמאל הקיצוני האנרכיסטי ובכך להצילו בהכרח מפירוק עתידי, וכמו-כן, לרסן את כלבת התקשורת הישראלית הצהובה והמגויסת ברסן המחודש של חוק 'לשון הרע' ועם זאת לאיים עליה בצליפת שוט ה-300,000 טרם היא פוערת פיה ונושכת בלא עילה של ממש. רק חזק ואמץ לכל העושים במלאכת החקיקה המבורכת הזאת, חקיקה בכיוון הנכון.
