ההורים לא עוסקים בהצבת גבולות אמיתיים. אם הילד התחצף למורה מתייצבים מיד לטובת הילד. זה מתחיל אפילו בגן שילד מאיים על הגננת שאם היא לא תיתן לו לעשות מה שהוא רוצה הוא יביא את אבא. אם הילד מתלונן שיש יותר מידי מטלות בכיתה תוקפים את המורה. זה נותן שקט מצד הילד, אבל הוא מצידו גדל ולומד שמה שחשוב להורה, זה שקט תעשייתי- ועליו הוא ישלם הרבה.
לפני כשנתיים כתבתי שיש לנו דור שגדל על טהרת "זכויות הילד" ואין לו מושג לגבי חובות. דור שההורים נישקו את רגליו כשנולדו, ועכשיו הוא בועט בהם בוולה ישר לפנים.
העיתון
ידיעות אחרונות מיום 14.1.11 מביא את דברי דר' אסנת בן דוד, מרצה במכללת יזרעאל, שמגדירה זאת- "ילדים הם לא רעים. הם מזהים מצבים שבהם ניתן למתוח את החבל ואם לא עוצרים אותם הם ממשיכים לעשות זאת".
דר' דני גימשי מהחטיבה לקרימינולוגיה, מסביר כי כותרות העיתונים אינם משקרים. ילדים גונבים לאבא את המכונית, מתהפכים ונהרגים. ילדים מסניפים בלוני גז למוות. ילדים דוקרים למוות ילדים אחרים . דר' גימשי מסביר כי, טענתו מלפני שנים שכנופיות נוער ישוטטו ברחובות ויטילו אימה על הציבור- מתממשת.
דר' איריס מנור-פסיכיאטרית, מתארת ילדים שמפרקים את הכיתה והמורה ניצבת מולם חסרת אונים. הילדים רואים שהמתפרע יוצא בלי עונש ולומדים להיות אנוכיים ובלתי מתחשבים. אחר כך הם גדלים הולכים לצבא ומתרסקים כי אין להם מנגנון של משמעת, של שליטה עצמית.
הם חיים בעולם וירטואלי לגמרי. יש להם פחות עניין במה שקורה מסביב. יש בהם משהו מאוד חלול לא רגשי, שטוח. הילדים שלנו בעלי יכולת הקשבה נמוכה מאבדים עניין מהר , חלשים בשפת גוף בהבעה ובכריזמה. הצורך להיות מפורסם ונחשב היא מאוד קריטית עבורם.
מארק טווין אמר פעם שבגיל 14 הוא היה בטוח שאבא שלו אידיוט ובגיל 21 הוא הופתע כמה אבא שלו למד בשבע שנים.
יש תקווה?
האם יש קרן אור טובה בסיפור הזה? המחקרים מראים שהדור הבא ישתפר. איך? כל דור מנסה לעשות טוב יותר מהוריו. ההורים של היום, רצו לגדל את ילדיהם קצת שונה ממה שעשו הוריהם. הם רצו להיות חברים של הילדים שלהם. הילדים של היום לא צריכים חברים. הם צריכים הורים. הם יגדלו ויחליטו שאת הילדים שלהם הם יגדלו אחרת. עם מסגרות ועם הצבת גבולות ברורים.
וכך, עולם סובב ומה שהיה הוא יהיה. החינוך של פעם יהפוך להיות החינוך של היום, והחינוך של היום יהפוך להיות נושא ללימוד מחר ב"איך לא נחנך את ילדינו".