מגמת ההתחזקות של האיסלאם הפונדמנטליסטי מזדקרת במצרים, שם מתעצמים "האחים המוסלמים" האנטי-אמריקנים ו"
האח הגדול" של חמאס, הצפויים לשדרוג בבחירות הקרובות. לפי סקר שנערך בדצמבר 2010 במדינות ערב על-ידי החברה האמריקנית "Pew Global Attitudes", 95% מתושבי מצרים סבורים שלאיסלאם שמור תפקיד בכיר בפוליטיקה המצרית; 84% תומכים בעונש מוות לסוטים מהאיסלאם; 82% מצדדים בסקילת נואפים; 77% תומכים בכריתת ידי גנבים או במלקות לגנבים. האווירה ברחוב המצרי הביאה לעולם את סגנו של בן-לאדן, איימן אל-זאוואירי, את "השייך העיוור" שעמד מאחורי הניסיון לפוצץ את "מגדלי התאומים" ב-1993 ואת מוחמד אטא שהיה ממתכנני "אסון התאומים" ב-2001.
התחושות האנטי-אמריקניות במצרים הן פועל-יוצא טבעי ממערכת הסתה שיטתית במערכות החינוך, התקשורת והפוליטיקה. למשל, הממסד הדתי והתקשורתי שהיה בשליטת מובראק חגג את ה-11 לספטמבר ואף טען שהייתה זאת מזימה אמריקנית להפללת האיסלאם. היומון "אחבאר אל-יום", שהיה בשליטת מובארק, קרא שבועיים לפני "אסון התאומים" "להרוס את פסל החירות". עורך "אל גומהוריה", שמונה על-ידי מובארק, כתב ש"חרבות עירקיות ישספו את צוואר הפולשים האמריקנים".
מצרים משתפת פעולה עם רוסיה, סין ובמיוחד עם צפון קוריאה (מאז 1981 בסיוע פיננסי של צדאם חוסיין) לשדרוג יכולותיה הבליסטיות, הכימיות, הביולוגיות והגרעיניות. מובארק היפר את הסנקציות האמריקניות שהוטלו על צדאם חוסיין ועל קדאפי והצביע באופן שיטתי נגד ארה"ב בעצרת האו"מ.
בין מצרים לבין ישראל לא שורר "שלום קר" אלא "מלחמה קרה". מצרים מבצעת שטיפת מוח אנטישמית בבתי הספר, מסיתה נגד ישראל באו"ם ובפורומים בינלאומיים נוספים, פועלת נגד ישראל באפריקה, מסייעת לזרימת טילים וטרוריסטים לעזה ומקציבה 18% מהתמ"ג להשגת "שוויון אסטרטגי" מול ישראל, למרות קריסת מערכות הכלכלה והרווחה במצרים.
40 מיליארדי הדולרים של סיוע חוץ אמריקני למצרים (1.3 מיליארד דולרים ב-2012) מוצגים על-ידי הבית הלבן - בדיונים עם הקונגרס - כהשקעה לקידום אינטרסים אמריקניים, לייצוב המזרח התיכון, לבלימת יריבי ארה"ב, לעידוד שלום ודמוקרטיה ולצמצום הפצת מערכות נשק להשמדה המונית. אבל, המציאות מוכיחה שהסיוע הצבאי האמריקני למצרים מהווה "גול עצמי" בעל פוטנציאל הרס העלול להזכיר את "התקדים האירני".