|
תאריך:
|
05/12/2011
|
|
|
עודכן:
|
05/12/2011
|
|
1 |
|
|
"הזמנה" זו ל"חמלה" היא בעצם הזמנה לעודד נטילת חיים של קשישים וחסרי ישע הנמצאים במצב קשה ביותר
אחרי זה יתנו "רצפטים" למפגרים, למוגבלים ולכל מי שחייו אינם עומדים בקריטריון הפיקטיבי של הציבור ה"נאור"
אין כאן לא "חמלה" ולא "רחמים" אלא חוסר יכולת של הדור הצעיר להתמודד ולסעוד את הוריו הקשישים
בתור אחד ששכל לא מזמן את אביו הקשיש לאחר מחלה קשה ובייסורים: מה לא הייתי נותן בשביל עוד כמה ימים עם אבא, ומה אבא ז"ל לא היה נותן בשביל עוד כמה חודשי חיים- וזאת על אף המצב הקשה והבלתי נסבל
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איתן 2 |
|
|
|
|
|
יש הבדל רגשי, חוקי ומצפוני ברור בין מי שגוסס ויש סיכוי לחייו בהם יש לו עניין להמשיך לבין מי שכמו במקרה של אבי אין תוחלת לחייו והוא כתב וביקש מפורש לא להגיע למצב הזה!!!!!!!צוואה כתובה היא משהו שצריך לכבד במדינת חוק! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
גילי מצא |
|
|
2 |
|
|
הכרתי וכיבדתי את עו"ד יהודה מצא ז"ל, שהיה באמת מומחה ובר-סמכא רציני בדיני נזיקין, איש נשוא-פנים ובעל הדרת-כבוד, ג'נטלמן אמיתי ביחסיו האנושיים וגם ביחסיו הקולגיאליים עם עורכי-דין.
כעסה ותסכולה של בתו, בשל האופן הקשה שבו הלך לעולמו, טבעי ומובן, אך סגנונה אינו ראוי. היא מגנה את אלה המתנגדים למתן אפשרות לחולה לבחור את שעת מותו ואת האופן שבו ימות, אך אלה אינם סתם "יפי נפש", כלשונה. רובם הם אנשים בעלי מצפון וערכים אשר, בשל אמונתם הדתית או בשל מצפונם והכרתם את נפש האדם, אינם מוכנים למסד בישראל את המתת החסד. מי שזוהי אמונתו הדתית, האומרת שהחיים והמוות בידי הקב"ה ולא בידי אדם, לבטח אינם נוהגים במין "יפי נפש", אלא בשמירה על אחד מעיקרי ההלכה היהודית.
גם אלה שאינם נשענים על אמונה דתית, אינם ראויים לגינוי. בין השאר קיים חשש כבד כי, גם אם במקרים אחדים ישמרו הנוגעים בדבר על כל הכללים שבחוק על פי מניע אחד ויחיד, להקל על סבלו של החולה - במקרים אחרים, העלולים להיות רבים, יהיה השיקול תערובת של רצון להקל על הסבל אך גם אי-סבלנות לחכות לירושה, רצון להקל על סבל המשפחה הטורחת בסיוע לחולה, הרצון לסיים את ההוצאות הכספיות הגבוהות הכרוכות בטיפול, ושאר שיקולים אנושיים, שרובנו אינם פטורים מהם, בגלוי או במסתרי הנפש.
גם לרופאים, שלפי ההצעות בתחום זה יוסמכו לקבוע כי מדובר בחולה הראוי לסיוע כזה, עלולים להיות שיקולים פסולים, לרבות הרצון להיפטר מהעיסוק בחולה מסוים שעניינו מטריד אותם זמן רב, הרצון שלא לבזבז זמן על ישיש שזמנו קצר בלאו-הכי ובמקום זה לבצע ניתוח מעניין או מכניס או לטפל במישהו "יוקרתי" יותר. יתכן גם קוצר-רוח לדעת את תוצאות הנתיחה שלאחר המוות, כשמדובר במחלה שלרופא פלוני יש עניין במחקר עליה.
כבר ראינו ושמענו הכל ואין בני-אדם קדושים, אלא יש הרבה רשלנים, עצלנים, צינים, אכזרים, חסרי ידע מקצועי מספיק, אטומי מוח ולב, ובעלי שאר מגרעות אנושיות. תכונות כאלו יש גם לשופטים ולרופאים, כי הרי אינם אלא בני-אדם. מדובר בהפקדת חייו של אדם בידי אדם אחר, ותמיד קיימת הסכנה שמישהו ימעל בחובתו. חוץ מזה, מיהו המוסמך להחליט מתי חייו של פלוני אינם ראויים עוד?. יש מי שסבור כי כך אפשר לומר גם על ילד מפגר, על נכה בעל מגבלות קשות, על מי שהתעוור או התחרש, וכיוצא באלה. לאדם א' אלה נראים חיים חסרי משמעות ומלאי סבל וצרות, אך אדם ב', שלעיתים קרובות הוא הנכה או החולה עצמו, מצליח למצוא בחייו משמעות ולהתגבר על קשיים עצומים.
אין לסמוך גם על רצון החולה, שכן אדם א' עומד בגבורה בסבל ולבסוף מצליח להתגבר על מחלתו למרות תחזית גרועה של הרופאים, ואילו אדם ב' ממהר להתלונן על כל כאב קל והכאב הרציני הראשון ישכנע אותו כי הוא עומד למות ביסורים קשים, למרות שהרופאים סבורים אחרת. רצון למות יש לעיתים קרובות גם לאנשים שאינם סובלים ממחלה גופנית חמורה, אלא סובלים מדיכאון העתיד לחלוף לאחר תקופה כלשהי של צריכת תרופה מאזנת. אם הרופא יפעל על פי רצונו של חולה כזה, נמצא עצמנו נתונים בשיטפון של התאבדויות שהותלרו על פי החוק.
הדיון בנושא זה לגיטימי, ולוא רק בשל העניין בנושא כזה שאי-אפשר למצוא בו מסקנה חד-משמעית. אך גם מי שאביה מת ביסורים קשים חייבת לכבד כל דיעה שאינה זהה לדעתה, לקבל בכבוד את היסוסיהם ואפילו את התנגדותם של אנשים שעמדתם שונה משלה, ולבטח להימנע מה עלבה שאינה במקומה.
עצם ההתייחסות של הכותבת אל אחרים כאל אנשים הראויים לגינוי, מעוררת בי את החשש כי אילו היתה בתו של יהודה מצא ז"ל בעמדה של החלטה על חייו ש |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין |
|
|
|
|
|
אם אכן היית מכיר את אבי, היית יודע שסובלנות היתה נר לרגליו, ולכן עוד יותר הרגשתי שידי כבולות מול מוסדות שלא מאפשרים שום גמישות. אם היית חווה אישית מה שעברתי על בשרי, לא היית כותב טוקבק כזה מנומק בשם האטימות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
גילי מצא |
|
|
|
|
|
גילי מצא טוענת להצדקה אידאולוגית להתאבדות וגם מבקשת שכל המערכת, כולל רופאים שתפקידם הוא להציל חיים, תתגייס לטובת האובססיה הלא מוסרית שלה.
כלומר: אביה רצה להתאבד בסיטואציה מסויימת ולכן כולם צריכים להגיד אמן. יש ערכים גדולים יותר מרצונו של אדם להתאבד, כגון ערך החיים, שמירה על החיים.
לא זו בלבד אלא שכל אחד שמגיב בביקורת על גישתה הלא הומאנית הקובעת בעצם שאין ערך לחיים של חולים סופניים, קשישים במצב סיעודי קשה- זוכה לתגובות לא הולמות ואובססיות מצידה של הגב' מצא
כך לדגומא, תגובתו המאלפת המלמדת והמעמיקה של עו"ד משה נענתה בתגובה מתלהמת ומזלזלת של הגב מצא
בקיצור- טוב שהחקיקה לא שונתה ולא סתם כל השופטים המכובדים מילאו את פיהם מים לנוכח דרישתה של הגב' מצא למתן כלים שיסייעו ויעודדו אנשים ליטול את חייהם "באישור שני רופאים".... בעולם המשפט יש לזה ביטוי פלילי מובהק ורגשנותה של הגב' מצא לא תשנה זאת |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איתן2 |
|
|
|
|
|
לא היתה לי היכרות קרובה עם אביך המנוח, אך הכרתיו בחוגי המקצוע והוקרתי את מעמדו המכובד ואת המוניטין שיצאו לו.
בתשובתך לאיתן 2 כתבת שאביך "...כתב וביקש מפורש לא להגיע למצב הזה!!!!!!! צוואה כתובה היא משהו שצריך לכבד במדינת חוק!".
אילו התעמקת כראוי בסוגיה הקשה שהעלית, היית יודעת דבר בסיסי מאוד כמו הכלל, שלצוואה אין כל תוקף ומשמעות כל עוד המצווה בחיים. גם הוראה הניתנת כשהאדם במצב המאפשר לו לכתוב הוראה להניח לו למות, מה שמכנים באופן צולע "צוואה בחיים", אין לכבדה באורח אוטומטי משום שההנחה היא כי כאשר האדם כתב את המסמך, לא שיער ולא יכול לשער את תחושותיו ואת רצון החיים שלו במצב קשה יותר. נראה כי את מתעלמת מקיומם של כלליים מוסריים, דתיים ואחרים, שבעטיים רבים מאוד מתנגדים להתערבות האדם במה שנראה להם כתחומו של אלוהים. כולם סובלים קשות כאשר הקרוב אליהם מתענה ביסורי מחלה או פציעה, אך הם אינם משנים אאת דעתם על אותם שיקולים.
בעצם, על פי עמדתך, יש להניח ואף לסייע גם לבחור בן 20 להתאבד כי קץ בחייו, ואולי יש הגיון ברצונו למות. מדוע לשמוע רק לקשיש החולה במחלה קשה, ולא למי שדכאונו או צרותיו הכלכליות משמשים לו מניע סביר מאוד להתאבדות?. אינני טוען שכך צריך לעשות, אלא שיש לכבד מאוד את הדיעות השונות ולהיזהר שלא לעלוב בבעליהן. את מנסה לפתור קשר גורדי במחי מכת חרב, וזה אינו המישור המתאים לכך.
אך מעבר לזה, במדינת חוק מקיימים את שהחוק מתיר ובו הוא מכיר, והוא אינו מכיר במתן רשות לאדם לסיים את חייו - לבד מהרשות שלא להוסיף ולקבל טיפול רפואי. נראה שיש לך בעיה עם קיום החוק, ולי ולשכמותי יש בעיה עם שכמותך, המצמידים גינויי גנאי לאלה שדעתם שונה משלהם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין |
|
|
|
|
|
לא הבנת כנראה עורך דין יקר, שאין כוונתי לחולים שמצבם הפיך, בטח לא לדכאוניים שיכולים לקבל תרופות, אלא למצבים של אין מוצא מפורש. אין לך בעיה איתי, אלא עם הנוקשות שאתה מתבצר בה בשם חוקים למינהם |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
גילי מצא |
|
|
3 |
|
|
יש הוספיסים, גם בהדסה ירושלים וגם בתל הומר. מוסדות חסד אמיתיים שנועדו בדיוק למצבים כאלה. למה לא העברת אותו לשם? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
זה בידיך ! |
|
|
|
|
|
אבא שלי לא היה בקטגוריית הוספיס ולפני שאתה מתלהם להגיב,ולא הכרת את המקרה, עדיפה שתיקה! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
גילי מצא |
|
|
|
|
|
|
יצחק מאיר
שלילת שוויון הערך והמעמד של האישה בשם תביעות הלכתיות הוא אחד מן האמצעים בהם מבקשת חברה אידיאולוגית המאמינה כי שליחותה היא להשתלט על גורלה של מדינת ישראל היהודית הנגאלת. משתמשים בנשים בדרך אל הגאולה
|
|
|
|
|
|
אברהם בן-עזרא
תפקידו של ראש ממשלת ישראל הוא התפקיד הקשה ביותר, המורכב ביותר, האתגרי ביותר הקיים כיום בין מנהיגיו המדיניים של העולם. מדינת ישראל השכילה לבחור בשיטה הדמוקרטית את ראש הממשלה הכי מוצלח שאפשר, וזאת אני מנסה לומר בשיקול דעת תוך נטרול דברי ביקורת שכתבתי נגדו ושכנראה עוד אכתוב
|
|
|
|
|
|
זכי שלום
תמונת המצב בהקשר לאירן הולכת ומתבהרת. הגם שעדיין רב בה הנסתר, היא מקרבת אותנו בצעדים מהירים ל"רגע האמת" במוקד תמונת מצב זו ניצבת העובדה שאירן ממשיכה לפעול במרץ להשגת יכולת גרעינית צבאית
|
|
|
|
|
|
דן אלון
הצורך האנושי להרגיש טוב עם עצמנו חזק מיכולתנו להבחין בין הרגשה טובה ושטחית לבין הרגשה טובה הנובעת מתוך העצמי האמיתי. לכך יש סיבות רבות, ורובן נעוצות בעובדה שהמראות בהן אנו עושים שימוש לצורך גיבוש זהותנו העצמית הן ברובן סלקטיביות, המשקפות אמת חלקית בלבד קלינטון חלקה עם הנוכחים בפורום חברים את התדמית החדשה של ישראל, זו הניבטת אל כולנו בעת האחרונה וגורמת לכולנו אי-נחת
|
|
|