את השתלשלות האירועים נכון להתחיל מהסוף. ביום רביעי שעבר הודיעה קנצלר גרמניה אנגלה מרקל שממשלתה מאשרת לישראל לרכוש מהמספנות בגרמניה צוללת מסוג דולפין משופר. בנוסף הודיעה מרקל כי גרמניה תישא בשליש מעלות הצוללת, ותַקצה 135 מיליון אירו – סכום לא מבוטל בהתחשב בצרות הכלכליות שחונקות את המשקים האירופיים. עם השלמת הבנייה, בעוד כשש שנים, ימנה צי הצוללות של ישראל שישה דולפינים – שלושה ותיקים, שניים מתקדמים יותר שאמורים להגיע ארצה בחודשים הקרובים, וכעת הדולפין השישי, בעל יכולות מיוחדות עוד יותר.
על פעולותיו וסגולותיו של צי הצוללות אפשר לכתוב מעט. על-פי פרסומים זרים, לכלי השיט האלה יש יכולת להנחית מכה שנייה על מי שיפגע בישראל בנשק לא קונבנציונלי. כלומר, מדובר כאן בהחלטה גרמנית לחזק את ישראל מול התעצמותה הגוברת ואולי הגרעינית של אירן. מעבר לכך יש לצוללות יכולות טקטיות מופלאות שכבר היום ישראל עושה בהן שימוש חובק עולם. הפרטים חסויים.
ההחלטה של מרקל עוררה קורת רוח רבה בישראל, אבל לא עוברת בקלות בגרמניה. שם יש קונצנזוס מקיר לקיר נגד ישראל בכל הנוגע לבנייה בהתנחלויות ובירושלים. כשמרקל מחליטה לצ'פר את ישראל, היא הולכת במידה רבה נגד הזרם המרכזי של הפוליטיקה הגרמנית. כאן חיכו שנים לצוללת השישית. ההודעה הלא רשמית על מכירת הצוללת הסירה אצל רבים דאגה, גם משום שבתקופת ההמתנה צצו חדשים לבקרים דיווחים שלפיהם מרקל מעכבת את הצוללת מכיוון שאינה מרוצה ממדיניות נתניהו בעניין הפלשתיני. מישהו במערך הגרמני תדרך באופן עקבי עיתונאים גרמנים וישראלים בשנה האחרונה על שיחות כעוסות בין מרקל לנתניהו ועל קשר שקיים בין פלשתין לדולפין.
האם אכן קיימת זיקה בין הנושאים? מצד אחד, יש אינדיקציות לא מעטות שכן. כך למשל, ההחלטה של מרקל ניתנה שעות ספורות לאחר שפורום השמינייה החליט לחדש את העברת כספי המסים לרשות הפלשתינית – צעד שמרקל דרשה מנתניהו במשך שבועות. בנוסף, כאמור, מישהו בצד הגרמני מטפטף בעקביות לעיתונות שיש קשר בין הדברים. מצד שני, הן באופן רשמי הן בתדרוכי עומק, הגרמנים דוחים על הסף את הטענות על זיקה כזו.
ישראל, הסביר אדם הבקי בסוגיה לפרטיה, הייתה יכולה לקבל מזמן את הצוללת, אם רק הייתה מסכימה לקחת על עצמה את מלוא המימון. מרקל לא שקלה בשום שלב להימנע ממכירת הצוללת. ההפך הוא הנכון. כבר לפני שנה החליטה להיענות בחיוב לבקשה הישראלית לממש את אופציית הצוללת השישית. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא מה יהיה גובה ההשתתפות התקציבית של גרמניה במימון כלי השיט האסטרטגי.
ועוד ראיה נגדית: לשכת נתניהו ידעה לקבוע כבר לפני חודשיים, בעיצומה של המתיחות, כי "היחסים עם ממשלת גרמניה ועם הקנצלר מרקל טובים והדוקים. כשיש חילוקי דעות הם מלובנים ברוח טובה. כפי שהתקשורת הישראלית מיהרה לדווח על משבר ביחסים עם ארה"ב, ואחר כך התברר מפי נשיא ארה"ב שהיחסים הדוקים מתמיד, כך יתברר גם הפעם שהיחסים בין גרמניה לישראל מוסיפים להיות ידידותיים ותקינים כפי שהיו". השבוע, לאחר קבלת ההחלטה בעניין הצוללת, טענו אנשי נתניהו בפשטות: אמרנו לכם.
אגב, כשנתניהו הביא לאישור השמינייה את בקשתו לשוב ולהזרים את כספי המסים לרש"פ הוא לא הזכיר את עניין הצוללת אפילו ברמז. כלומר, שרי השמינייה לא הניחו על כפות המאזניים צוללת מכאן ותקציבים לרש"פ מכאן, אלא קיבלו מבחינתם החלטה עניינית.
נותרות אם כן שתי אפשרויות. אפשר שהקשר בין הצוללת לעניין הפלשתיני עלה רק בין שתי אוזניים בשיחות הטלפוניות בין מרקל לנתניהו. זו הסיבה שעוזריו הקרובים של נתניהו, שרי השמינייה וגם מקורות גרמניים בכירים אינם יודעים על כך דבר, ורק גורם אחד יודע סוד בצד הגרמני מדליף שיש קשר כזה. אפשרות שנייה היא שאין קשר אבל בצד הגרמני נוח למישהו להציג כך את הדברים כדי להשיג דיבידנד פוליטי. מרקל, שבאופן אישי ובפרמטרים אירופיים אכן נחשבת ידידת ישראל, צולחת משבר כלכלי היסטורי ונתונה לביקורת על תמיכתה בישראל הבונה בהתנחלויות ובירושלים. כדי להמתיק את הגלולה של מכירת הצוללת ותקצובה, מול הביקורת בביתה פנימה, מספרים אנשיה לחברים בבונדסטג שהחליטה לאשר את הצוללת רק לאחר חידוש העברות הכספים לרש"פ. זאת על-אף שבפועל אין קשר בין הדברים.