הפרטת קרנות הפנסיה שאמורה הייתה להגדיל את התחרות לא היטיבה עם האזרחים, כשמיד לאחר ההפרטה הגיעה עליה חדה בעמלות על הביטוח הפנסיוני. עד שנת 1995 קרנות הפנסיה הוותיקות, הורשו לגבות מקסימום דמי ניהול של 3.5 אחוז מההפרשות של העובדים לפנסיות. בשנת 1995 לאחר יצירת הקרנות החדשות שכבר הופרטו חלקית קפצה העמלה ל-8 אחוז, יותר מכפול ממה ששילמנו בעבר. המפנה הגדול הגיע בשנת 2003, כששר האוצר בנימין נתניהו החליט להפריט לחלוטין את קרנות הפנסיה, ומכר אותם לחברות הביטוח. הפרטה זו הובילה לעליה דרסטית בעמלות שאנחנו משלמים על פנסיה, כאשר חברות הביטוח התחילו לגבות שישה אחוזים על סכומי ההפקדה, ועוד חצי אחוז מהחיסכון הצבור (שהם כמו גבייה של 5 אחוז על סכומי ההפקדה). נוסף על עמלות אלה הוסיפו חברות הביטוח עמלות על ביטוחי נכות וביטוחי שארים, שבעבר היו כלולים בדמי הניהול, וגבו עליהם עמלות נוספות שנעו בין 7 אחוז ל-15 אחוז. לפי דוח מכון אדווה, במקום לשלום 3.5 אחוז על דמי ניהול כמו ששילמנו עד שנת 1995, היום אנחנו משלמים בין 15 ל-20 אחוז, עליה שעולה לנו מאות אלפי שקלים בחיסכון הפנסיוני.
|
הבעיה היא שההפרטה לא רק הגדילה את העמלות שאנחנו משלמים, היא גם פגעה קשה בביטחון הכלכלי שלנו, כי בניגוד לקרנות הפנסיה התקציביות שהבטיחו תגמול מסוים, היום אף אחד לא יודע כמה ואם בכלל הוא יקבל פנסיה, כי בעלי ההון משחקים בעתיד שלנו ומשקיעים באפיקים מסוכנים. עד שנת 2003 רוב החיסכון הפנסיוני הושקע באגרות חוב ממשלתיות עם תשואה קבוע שניתנת לחישוב, לאחר ההפרטה של נתניהו מעל 70 אחוז מכספי הפנסיה מושקעים בשוק ההון, דבר שמסכן את הפנסיה שלנו ועלול להוביל למצב דומה לזה שבארה"ב, שם הפסידו אזרחים את פנסיה שלהם בגלל השקעות מסוכנות. כבר עכשיו רואים שהאזרחים משלמים מחיר כבד על ההימורים שעשו בעלי ההון בכספים שלנו, כאשר לאחרונה נרשמו הפסדים עצומים בקרנות הפנסיה, שיפגעו בפנסיה שכל אחד מאתנו יקבל בגיל הפרישה. ברוב מדינות אירופה שמרו על הפנסיה התקציבית, ולכן קשה מאוד להצדיק את הרפורמה של נתניהו בחיסכון הפנסיוני.
|
בעלי ההון מרוויחים במקום הציבור
|
|
הפגיע בפנסיה הפרטית של כולנו היא אבל לא כל הסיפור, וחשוב יותר היא הפגיע בקולקטיב הישראלי שבעבר נהנה גם מההשקעות החברתיות של קרנות הפנסיה. קרנות הפנסיה שאליהם מפרישים כספים העובדים בכל חודש החזיקו נכון ל-2008 סכום של 457 מיליארד שקל, הון שהוא בהחלט עצום בכל קנה מידה. עד שנת 2003 רוב כספי הפנסיה האלה הושקעו באג"ח ממשלתי ובפיתוח הכלכלה והחברה הישראלית, כאשר כספים רבים הושקעו בפיתוח תעשייתי של הגליל והנגב, בבניית ישובים יהודים וביצירת מבנה שכר שוויוני במשק הישראלי. במדינות רבות באירופה ישנם סידורים דומים עד היום, כאשר ארגוני העובדים הם אלה שקובעים איך והיכן להשקיע את כספי הפנסיה. הרפורמה של נתניהו פגעה גם בהשקעות האלה ובמקום שהעובדים יחליטו איפה הכסף יושקע על-מנת לשרת אותם, מעל 70 אחוז מהכספים הועברו לבעלי ההון שמהמרים בכספים שלהם. נתניהו גזל בשנת 2003 את כספי הפנסיה שלנו והעביר אותם לבעלי ההון, האם לא הגיע הזמן שנדרוש את הכספים בחזרה?
|
|