למדיניות ההפרטה אבד הבלם המוסרי וצלם אנוש, כאשר מדובר בהנצחת חללי גבעה 69 בקרבות ב-1948 סמוך לקיבוץ ניצנים על-ידי המוסד העונה לשם "הקרן הקיימת לישראל".
במקרה שלנו מדובר יותר בעליה על שרטון של "שנור" נוסח סלאח שבתי של אפרים קישון . אבל ממרחק השנים הסאטירה של קישון נראית בונבוניירה מול הברוטאליות וגסות הרוח הבוטה של קק"ל באלו הימים.
נפנה מבט חטוף לשנת 1948. מול חטיבת שריון, חטיבת חי"ר עם תוספת ארטילריה כבדה של הצבא המצרי לא עמד כוחם של קומץ חיילים מחטיבה 51 של "גבעתי" סמוך לקיבוץ ניצנים שאש ותופת שטפו את הגבעה. לאחר ש-20 מגינים נהרגו והנותרים רובם נפצעו, חלקם פצעים אנושים , נאלצו המעטים לסגת בליל ה-10 ביוני 1948, כשהם נושאים את ההרוגים איתם.
בגבעה 69 נותרו עד היום שלושה מגדלי מים, שבנה הצבא הבריטי כדי לספק מים למחנות הצבא הבריטי. מיום ה-15 במאי 1948 המים מהגבעה היו מקור החמצן לקיבוץ ניצנים, שגם היה נתון למתקפה מצרית, העולה מאות מונים על מספר חברי ניצנים. מקור החמצן נגדע עם כיבוש הגבעה על-ידי הצבא המצרי ב-10 ביוני.
את המקום הזה בקשו להנציח קרובי משפחה של הנופלים, לכן העלו תרומה כספית לקק"ל לנטיעת יער על הגבעה. אין ספק שטיפול ביער, שימורו, סלילת שבילי הליכה למטיילים, שימור ממצאים בגבעה כמו מגדלי המים, הכשרת חניון, ניקיון כרוכים בהוצאות כספיות גבוהות. לשם כך קיימת "הקרן הקיימת לישראל".
מסתבר שקק"ל מוכנה לנצל טוב לבם של אזרחים וחברות כלכליות, המעלים תרומות למטרה אזרחית. אני מוצא לנכון לציין את הנכונות של חברת הביטוח "מגדל" לתרום מיליון שקל לקק"ל. המטרה הראשונית הייתה לסייע ביעור הכרמל לאחר השריפה שכילתה שטחי יער רבים. חברת "מגדל" קיבלה את ההסבר, שיש להמתין בנטיעת עצי חורש בכרמל לאחר השריפה. לכן נענתה להסב את התרומה ליעד אחר - החורש על גבעה 69. חברת "מגדל" לא הייתה מודעת לעובדה שלפני 40 שנה הובטח לבני משפחות החללים, שיוקם במקום "יער גבעת 69".
והיום מי שיגיע למקום יקבל את פניו שלט מאיר עיניים הנושא את השם -
"חניון ויער מגדל". במקום דברי הסבר, כאן מצאו מותם עשרים צעירים בליל ה-10.6.1948 בולט המשפט - "טוב שיש מגדל מאחוריך". לתומי, סברתי שיש מקום לסמל או דגל של גדוד 51 ו"חטיבת גבעתי", אך קק"ל בחרה שלמקום הזה מתאים סמלה של חברת "מגדל". אף לא מילה אחת על קרב מר חקוקה בשלט המוצב בכניסה. קק"ל, שאינה בוחלת לקחת כסף מכנסייה אוונגליסטית חשוכה כדי לטעת יער על אדמת המריבה באלעראקיב, עשתה מעשה שלא ייעשה תוך פגיעה קשה במשפחות החללים. למשפחות שהעלו תרומה כספית, הנפיקה קק"ל מכתב ביוני 1971 בחתימת שרון ויץ, בו מצוינת התחייבות לנטיעת יער ששמו יהיה "גבעת יער 69".
חברת "מגדל" מצאה עצמה מרומה על-ידי קק"ל. לא נותר לה אלא לשלוח מכתב חריף לקק"ל . מסתבר שראשיה כובדו בעור של פיל . אף לא אחד מהם מתרגש מהטענות שהועלו במכתב -
"בנסיבות אחרות היינו מבקשים להשיב לנו את הסכום ששולם כבר, שכן לא יעלה על הדעת שגוף ציבורי ייתן התחייבויות סותרות בכל הקשור להקדשת היער".
מה שלא הבינה חברת "מגדל", שקק"ל חזרה לימי הסאטירות של קישון. העץ שנטעו בבוקר היה מיועד לתורם X. עד שעות אחר-הצהריים באותו מקום נטעו עץ המיועד לתורם Y. מצער, שראשי קק"ל לא אזרו אומץ להודות ,שנעשה כאן מעשה שלא ייעשה.
שוחרי נוף וטבע מכל הגילאים - ילדים, צעירים וקשישים - ללא קשר למעשה החרפה של הנהלת קק"ל, צאו ל"יער גבעה 69", ותיהנו ממה שהוא מציע למטייל הישראלי. לכל מטייל מובטח יום ירוק מהנה ומשכר מניחוחות טבע וחורש.