ההסתה של ברנע

"ההסתה של רבני יש"ע" - מונה נחום ברנע (יום ד', 14.12.11) את אחד הגורמים למעשי הנבלה שבוצעו כלפי חיילי צה"ל וקציניו. אצל ברנע, כמו תמיד, היד קלה על המקלדת והצורך לבסס את דבריו איננו קיים. אצל ברנע, כמו תמיד, מותר להכתים ציבור שלם אם הוא נמצא בצד הלא-נכון של המפה הפוליטית והגיאוגרפית. לא אתיימר לומר שאני קורא ושומע את כל מה שכותבים ואומרים רבנים ביהודה ושומרון. יש עשרות אם לא מאות כאלו, ובהחלט ייתכן שיש ביניהם מי שמעודדים - במישרין או בעקיפין - מעשים שלא ייעשו. את אלו יש לעצור, לשפוט ולכלוא. אבל אני כן יכול לומר, שאני עצמי מעולם לא נתקלתי באמירה כלשהי של רב כלשהו שמתיר לעשות מעשה כלשהו נגד חיילים. הציונות הדתית התייחסה בכבוד שאין למעלה ממנו לצה"ל. רובה עדיין מעניקה לו את היחס הזה. קו השבר ביחסם של חלק מבניה לצה"ל היה ההינתקות - אותו מעשה אנטי-דמוקרטי והרה אסון מבחינה מדינית וביטחונית, במהלכו נשלחו חיילי צה"ל לפנות יהודים מבתים בהם התגוררו כחוק. לראשונה בתולדות המדינה, הופעל הצבא נגד יהודים שלא עברו עבירה כלשהי. במקום לשלוח שוטרים, שזהו תפקידם, בחר אריאל שרון לשלוח חיילים. כדאי לזכור שאפילו אז, בניגוד לכל התחזיות הקודרות והנבואות המאיימות, לא הייתה כל אלימות נגד החיילים. הייתה התנגדות פסיבית, היו מחאות - אך לא הייתה הרמת יד. מה שקרה אחרי ההינתקות היה בעיקר דיון נוקב וכואב בשאלה האם אפשר להמשיך לשרת בצבא, העלול להישלח שוב לפעול נגד יהודים. המסקנה, אחרי חיבוטי נפש פומביים קשים, הייתה חיובית. אני לא ראיתי נתונים על ירידה בגיוס לישיבות ההסדר או בהתנדבות של חובשי הכיפות הסרוגות ליחידות קרביות. להפך: הוויכוחים על שירת החיילות וה"חששות" מפני ריבוי הקצינים הדתיים מלמדים, כי הציבור הדתי-לאומי ממשיך לתרום לצה"ל מעל ומעבר לחלקו באוכלוסיה. כעת מספר לנו ברנע, שיש רבנים שמעודדים את תלמידיהם לפגוע בחיילים. נתחיל מזה, שלאור המציאות שתיארתי בפיסקה הקודמת, זה פשוט לא הגיוני. התלמידים שממשיכים להתגייס במאות ובאלפים ליחידות המובחרות ביותר, הם גם אלו שמוסתים לפגוע בחבריהם? אותם רבנים שעומדים בראש ישיבות ההסדר, המכינות והיישובים - מהם יוצאים החיילים המובחרים הללו - גם מלמדים אותם במקביל לפגוע במפקדיהם? שנית, ברנע לא מציג שום הוכחה. אף בדל של ציטוט, אף משפט אחד. אם היה טורח לדפדף בהמשך עיתונו-שלו, היה מגלה ראיון עם הרב אביחי רונצקי, לשעבר הרב הצבאי הראשי וכיום ראש הישיבה באיתמר שבשומרון, והיה קורא דברים חריפים ביותר נגד מה שאירע אתמול. אם היה טורח לעיין בדבריו של הרב שלמה אבינר, ראש הישיבה ורב היישוב בבית-אל, היה מוצא אמירות תקיפות וחד-משמעיות נגד כל פגיעה בחיילים (וגם בערבים). אם היה טורח לקרוא אפילו את דבריו של הרב דב ליאור מקרית ארבע, מי שנחשב ל"ימני קיצוני", לא היה מגלה בהם ולו רמז לאפשרות של הרמת יד על חיילים. ואלו רק שלושה מבין הרבנים החשובים והמשפיעים ביותר ביהודה ושומרון. אחרי רצח רבין סיפרו לנו ברנע וחבריו על "דין רודף" שהוציאו רבנים ביש"ע נגד ראש הממשלה המנוח. 17 שנים אחרי, לא נמצא אפילו רב אחד שהוציא פסק הלכה שכזה. 17 שנים אחרי, לא שמענו אפילו על רב אחד שרמז משהו בכיוון הזה. אבל הסטיגמה נשארה, וכעת ברנע מנפח אותה. אם מישהו פה מסית, אלו לא הרבנים. זהו נחום ברנע.