נושא עובדי הקבלן הוא נושא כאוב בחברה הישראלית. העסקה בשכר מינימום וללא זכויות סוציאליות כמו פנסיה, וכמובן, ללא קביעות מקוממת כל בעל מצפון. בתחום הכלכלה, היהדות אוסרת עושק, וזה שיקול נוסף נגד הנושא של העסקת עובדי קבלן. כמובן, שאנו חוזים בעוני גדל והולך אצל חלקים נכבדים בחברה הישראלית - אצל אנשים עובדים, לא בקרב מובטלים. לאחרונה התפרסם כי על-פי דוח ה-
OECD העשירון העליון בישראל מרוויח פי 14 מהעשירון התחתון, וזה שיא במדינות ה-OECD. מכיוון שהתופעה נפוצה בישראל, המסקנה היא שהעוני הוא תוצאה של העסקת עובדים באמצעות חברות קבלן.
באוניברסיטת שיקאגו לימדו אותי להבחין בין מתאם (Correlation) לבין סיבתיות (Causality). יש הרבה קורלציות בטבע, וזה שיש מתאם בין שתי תופעות זה לא אומר שאחת גורמת את השניה. לעניות דעתי, מה שגורם את העוני אינו נושא חברות הקבלן אלא שיווי המשקל בשוק העבודה הישראלי הנובע מכוחות היצע וביקוש. ההיצע מורכב מישראלים, מ
עובדים זרים, מפליטים, ומשב"חים. אם מנתחים את צד ההיצע, זה אינו שיווי משקל תחרותי במובן הטהור של תחרות בתוך הכלכלה הישראלית.
עקב הפעילות הפוליטית של האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל, הממשלה מאפשרת היצע בלתי מוגבל של עובדים זרים למדינת ישראל, חוקיים ולא חוקיים, ושל מהגרי עבודה מאפריקה ומהיישובים הפלשתינים ביהודה, שומרון ועזה. זה משפיע על שיווי המשקל בשוק העבודה הישראלי!. השכר יורד בתחום עבודות צוארון כחול, ויש מאמץ אדיר של ישראלים לצאת משוק העבודה של צוארון כחול ולעבור לשוק העבודה של שירותים וצוארון לבן. זה יוצר לחצים להרעת תנאים ולירידת שכר גם בשוק העבודה של צוארון לבן. במצב עניינים זה חברות כוח האדם יכולות "לעשוק" את העובדים.
גם בנושא הביקוש יש עניין לאליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל להגביל תחרות שתשחוק את הרנטות שלה. הם אינם מעוניינים בעלייה של יזמים ובעלי הון שיתחרו איתם. הם מעוניינים בעלייה של עבדים ולא של מנהלים (בעניין זה ראה מאמרי שכותרתו "ההתנגדות לעליית יהודים מסקטור המנהלים"). עקב מדיניות ההגירה של ממשלת ישראל, שוק העבודה בישראל הוא שוק של מעסיקים בלבד. העובדים מתחרים ביניהם על עבודה אצל ההון והיזמים, אבל אין תחרות של ההון והיזמים על העובדים. זו הסיבה לעוני ולאי השיוויון בהכנסות—לא חברות כוח האדם.
מציאת עבודה לעובדים ללא השכלה חברות כוח האדם מאפשרות גמישות ניהולית ומגבירות את היעילות במשק הישראלי. הן מאפשרות גם לעובדים ללא השכלה וללא הכשרה מקצועית למצוא עבודה זמנית במקום להיות מובטלים. הן מאפשרות לפטר עובדים לא יעילים, או בגמר הפרויקט. נכון, הרבה פעמים מפטרים עובדים כדי שלא יקבלו קביעות. בנושא זה אני חייב לומר שפשוט צריך לשנות את חוקי העבודה ולאסור קביעות בחוק. אבל, זו לא סיבה לסגור את חברות כוח האדם ולאסור העסקת עובדי קבלן. גם נושא היעדר הפנסיה הוא עניין בעייתי. באופן עקרוני, זו תוצאה של שיווי המשקל בשוק העבודה הישראלי ואינו באשמת חברות כוח האדם. גם הן נמצאות בתחרות וצריכות לחסוך בעלויות כשהן משתתפות במכרזים.
לקבוע מחדש את שיווי המשקל בשוק העבודה המסקנה מהדיון הזה היא שאם רוצים לשנות את תופעת העוני ואי-השיוויון בהכנסות, לא צריך להאשים את חברות כוח האדם, אלא צריך להשפיע על מדיניות ההגירה של ממשלת ישראל. צריך להפסיק לייבא עובדים זרים, לגרש את אלה הנמצאים בישראל, ולאסור על העסקת שב"חים ופליטים. חד וחלק. או אז ייקבע שיווי משקל אחר בשוק העבודה הישראלי. צריך גם לעודד עליית יהודים ממדינות הרווחה מכיוון שהרבה מהם שייכים למה שאני מכנה "סקטור המנהלים". מדיניות הגירה כזו תשפיע על הביקוש וההיצע בשוק העבודה הישראלי ושיווי משקל חדש יתקבל.
בשיווי המשקל החדש, העובדים ירוויחו יותר ויקבלו תנאים סוציאליים כמו פנסיה. יתר על כן, מכיוון ששכרם יהיה גבוה, למעסיקים תהיה מוטיבציה להשקיע בהון האנושי של העובדים ובהכשרה מקצועית, כדי להגביר את התפוקה שלהם ואת היעילות. אפילו סקטור המנהלים יושפע מכך: לחברות תהיה מוטיבציה להעסיק מנהלים יותר יעילים שמתייחסים לעובדים יותר יפה, שמכירים בחשיבות של כל דקת עבודה של עובד, שמשקיעים בעובדים ומלמדים אותם את העבודה כמו שצריך. זה יהיה הסוף לשוק העבדים שקיים בהרבה מקומות בישראל.
זאת ועוד, למדינה תהיה מוטיבציה אמיתית להשקיע בחינוך של ילדי ישראל מכיוון שהם יהיו העובדים של המחר. גם בתחום של עבודות צוארון כחול, עובד עם השכלה של 12 שנות לימוד הוא עובד הרבה יותר יעיל מאשר עובד חסר השכלה. ברור שגם בתחום החברתי, לממשלה יהיה חשוב להשקיע בנוער בסיכון כי כל עובד פוטנציאלי עכשיו חשוב. אין יבוא של עובדים זרים אז צריך לדאוג שכל ישראלי יהיה פרודוקטיבי.
גם עקומת הפשע תקטן, מכיוון שבפני הנוער שעושה בחירה מקצועית בשנות העשרה לחייו יעמדו אפשרויות כלכליות הרבה יותר טובות בסקטור החוקי. זה יביא לחסכון בעלויות משטרה, אחזקת בתי סוהר, בתי משפט, ורשויות הרווחה. כל התופעות הקשורות בעוני יצטמצמו באופן ניכר. אז שלא יבלבלו אותכם עם איומי שביתה של עופר עיני. הוא עוצם עיניים לנוכח מדיניות ההגירה המופקרת של מדינת ישראל ותוצאותיה ובוחר להאשים את חברות כוח האדם במצב.
לסיכום, מאבקה של ההסתדרות נגד העסקת עובדי קבלן בתנאי עבדות חשוב על-מנת להעלות את הבעיה על סדר היום הציבורי וכאיום ואמצעי לחץ על הממשלה לשנות את מדיניות ההגירה שלה. ואולם, מאבק זה אינו מכוון כנגד מקור הבעיה, כי אם כנגד אחת התוצאות שלה. את עיקר המאבק יש לרכז כנגד מדיניות ההגירה של ממשלת ישראל המשפיעה על שיווי המשקל בשוק העבודה הישראלי. נקיטה באמצעים אדמיניסטרטיביים המנוגדים לעקרונות הכלכלה לא תעבוד ולא תביא לתוצאה המיוחלת.
