עד מתי? רצח האישה בקריית מוצקין, בידי גרושה המאבטח, העלה את הסטטיסטיקה של מספר הנשים שנרצחו השנה ל-25. הכרוניקה הפלילית ידעה לא מעט מקרים של מאבטחים שניצלו את כלי הנשק שברשותם למטרות רצח. אולם נראה שלמרות עובדה עגומה זאת, והקלוּת הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק, הלֶקח לא נלמד. חברות השמירה משיקולים כלכליים מסתפקות בבדיקת הכשירוּת הפיזית בלבד, ואינן עורכות מבדקים יסודיים ומקיפים כנדרש לבחינת אישיוּת המאבטח וכשירותו הנפשית לשאת נשק.
ראוי לציין כי לא די בהשארת האקדח בעבודה, כדי לא לעשות בו שימוש לרעה בבית. מדובר בעניין טכני בלבד. מאבטח בלתי יציב עלול גם בעבודה, בשעת התלהטות היצרים, להשתמש בנשק ככלי קטלני. השאלה היא עד מתי? מדוע אין פיקוח של משרד הפנים בנושא? מה עוד צריך לקרות כדי להפיק את הלקחים המתאימים, ובכך למנוע מקרי רצח בעתיד?
רייטינג על סדר היום דומני שאילו ארגוני הנשים היו מקדישים אותו מרץ בלתי נדלה, משאבים וזמן למלחמה ברצח נשים, כמו בתופעה של הדָרת נשים, מימדי הרצח היו מצטמצמים באופן ניכר.
למרות שהדָרת נשים היא תופעה שולית, האופיינית לזרם הקיצוני של החברה החרדית, ארגוני הנשים, כמו גם חברות הכנסת, מעדיפות להתמקד בה ולהעלותה על סדר היום הציבורי, כאילו אין נושאים דחופים אחרים שיש לטפל בם. האם זה לא בגלל הרייטינג של הנושא, המוֹכר כותרות פופוליסטיות לנציגוֹת הנשים? לעומת זאת, למרות שהשנה נרצחו 25 נשים, ומדובר בפיקוח נפש, הרי רצח הוא נושא בלתי פופוליסטי וחסר רייטינג, ולכן אינו זוכה לטיפול הראוי. אוי לה לחֶברה, שהרייטינג מכתיב את סדר יומה! ועכשיו מה הקשר בין שירת נשים (ולא הפיכתן לחפץ וקניין) לרציחתן? תשאלו את ח"כ
ציפי חוטובלי.
מה קרה לנו? עכשיו זה רשמי, וגם בינלאומי: ישראל היא מדינה מושחתת. במדד השחיתות העולמי היא ירדה בשישה שלבים לרעה. ומה הפלא? כשפוליטיקאים לא מעטים מאכלסים את בתי הכלא, ונשיא מדינה נשלח למאסר - דומה שהיא זוכה לתואר מפוקפק זה ביושר.
ועוד לא אמרנו מילה על אולמרט, ראש הממשלה וראש עיריית ירושלים לשעבר, ופרשת
הולילנד, והם למרבה הצער לא לבד: כמעט כל רשות מקומית עולה לכותרות בפרשיות שחיתות והונאה. השאלה היא מה קרה לנו? איך זה שישראל שאמורה להיות אור לגויים, הפכה למודל של שחיתות ומצטרפת למועדון הבינלאומי של המדינות המושחתות? לאן הגענו? הגיעה השעה לערוך חשבון נפש נוקב בנושא, ויפה שעה אחת קודם.
די לבזבזנות חברת החשמל, ככל הנראה, לא מסתפקת בייקור התעריפים לצרכנים ב-14% , והיא הודיעה על העלאה חדה נוספת בשיעור 30%(!) הצפוייה בקרוב. אז איך זה, שחברה הטוענת שהיא על סף קריסה כלכלית, מחלקת לעובדיה חנוכיות כסף יקרות בשיעור של מיליוני שקלים, כששוויה של כל חנוכיה עומד על 1200 שקל, לא פחות? אומנם בעקבות הביקורת הציבורית היא הקפיאה את התוכנית לשנה זו, אך בכוונתה להוציאה לפועל בשנה הבאה.
ואולי זו הסיבה לייקור החד בתעריפי החשמל, כשחלוקת המתנות משמשת כמשל לבזבזנות הקיימת בחברה. ועוד לא אמרנו מילה על חשמל חינם לעובדים, חוסר ההתייעלות, הפנסיה הנצחית העוברת בירושה, והיותה כמונופול השַלטר היחיד של המדינה. עד מתי?
די למצ'ואיזם בדיחוּת דעת או מצ'ואיזם? תלוי את מי שואלים. אם שואלים את הרמטכ"ל
בני גנץ, זו הייתה רק התבדחות על שירת נשים בלי מדים. כנראה הוא לא שמע על פרויד, והמשמעות שהעניק הפסיכואנליטיקן לפליטות פה, המשקפות את המחשבות האמיתיות של האדם. לכן במקום להתנצל, למען התקינות הפוליטית, עדיף שיבחן את עמדותיו כלפי נשים.
ובכלל, האם לא נכון לצַפות מאדם במעמדו, אשר משמש מודל חיקוי לצבא, כי 'סוף דיבור במחשבה תחילה'? כך הוא גם היה מונע מעצמו את אי הנעימות והמבוכה, שבגינן איים על עיתונאים שלא לפרסם את דבריו. השאלה היא, באיזו זכות הרמטכ"ל שולל את
חופש הביטוי שלהם? האם הוא שכח שהוא חי במדינה דמוקרטית, שבה זכות הדיבור היא ערך עליון, המצונזר רק אם מדובר בביטחון הציבור? זה לא המקרה הפעם, כשגנץ רצה להציל את כבודו ואת תדמיתו האישית בלבד. אז די למצ'ואיזם!
מאוחר מדי אין זה סוד שאת שר הפנים, אלי ישי, אוהבים לשנוא. אי לכך כל התרעותיו על בעיית המסתננים - בדומה לקריאת הנער שהכריז 'המלך עירום' - נפלו על אוזניים ערלות, ואף עוררו נגדו אנטגוניזם חריף.
רק עתה, כשהבעיה הפכה לפצצה מתקתקת ולמכת מדינה, כשנהיה ברור שאי-אפשר עוד לטמון את הראש בחול, התעוררה הממשלה מתרדמתה באיחור רב. חבל מאוד שלא שמעו בקולו של השר לפני מספר שנים, ואז היו חוסכים מאות אלפי מסתננים, והיה אפשר להתמודד עם הבעיה ביֶתר קלות. די לאנטגוניזם!
המרוץ לירוק רואים ירוק. לפַסל בפסולת? תשאלו את תלמידי בתי הספר המשתתפים בתחרות 'המרוץ לירוק' למיחזור ולשמירה על איכות הסביבה. אז כל הכבוד למועצה לארץ ישראל יפה ול'רשת', אשר במקביל לתוכנית 'המרוץ למליון' יזמו את התחרות הירוקה. מי אמר שרייטינג זו מילה גסה? תחרות זו, שיש בה הרבה רייטינג והרבה ריאות ירוקות, חינוך וגם יצירת אומנות, מוכיחה שמילת קסם זו אין פירושה רק סגידה לעגל הזהב. טוב שהתודעה לסביבה ירוקה ובריאה מתחילה כבר בבית הספר, הצופנת עתיד ירוק לחברה הישראלית. מי יתן שתחרות זו תהיה יריית הפתיחה ליוזמות חינוכיות נוספות בתחום. ובא לציון הירוקה גואל.
יאללה ביתר מי אמר שהחרדים הם שחורים? אחרֵי זק"א וארגוני החסד, קַבלו את החרדים הירוקים. רואים אותם לא רק בהפגנות למען איכות הסביבה והגנת הטבע (עמק הצבאים, יער ירושלים ופי גלילות), שהם מובילים, אלא הם גם יסדו ארגון משלהם 'חרדים לסביבה'. אך בכך לא די. מתברר שהחרדים מייצגים בכבוד את ישראל היפה.
תכירו את העיר החרדית ביתר עילית, הזוכה בפעם העשירית (!) ברציפות בחמישה כוכבי יופי מטעם המועצה לארץ ישראל יפה, בגין שמירת ניקיון למופת וטיפוח גנים ירוקים. ומי העיר שמובילה במקום הראשון במצעד המיחזור? אם עוד לא ניחשתם, זו היא העיר בני ברק החרדית. אין ספק, ראוי ששתי ערים אלה ישמשו מודל חיקוי לערים נוספות. עד כאן פינת החדשות הירוקות של החרדים. לגזור ולשמור.
