ביום שישי שעבר פורסם
בידיעון של המועצה המקומית בית אל מאמר מאת ראש הישיבה הגבוהה במקום, הרב זלמן ברוך מלמד. מאמריו של הרב מלמד, המופצים לתושבי המועצה המקומית בית אל, עוסקים בפרשת השבוע עם נגיעות אקטואליות-רוחניות. הפעם עסק המאמר במעשה שמעון ולוי אשר נקמו באנשי שכם על חטיפת דינה אחותם.
מדובר באחד מן הסיפורים המרתקים בתורה על כך ששמעון ולוי 'עקפו' את יעקב אביהם, רימו את חוטפי אחותם ולאחר מכן הרגו אותם. רבים מדרשני ימינו עורכים הקבלה בין פעולתם של שני האחים לבין פעולות תג המחיר.
וכך כתב הרב מלמד תחת הכותרת "שמעון ולוי - הדרך לפתרון סכסוכים?":
"כאשר תוקפים אותך אויבים ופוגעים בך, כיצד עליך להגיב? האם להכות את הפוגעים מכה כפולה ומכופלת כך שלא ישתלם להם לנסות לפגוע שוב? או שמא תגובה קשה עשויה להביא להסלמה ולהגברת ההתקפות ולסכנה גדולה יותר?...השאלה הזאת ניצבת בפנינו שנים רבות במאבק שלנו עם אויבינו מבחוץ. אבל היא מתפשטת גם למאבקי כוח אחרים בתחומים שונים: איך להגיב ואיך להתמודד עם המתנגד לך", כתב.
את המאמר, המפרט את שני הצדדים של המטבע, מסיים הרב מלמד במילים הבאות שאף זכו להדגשה:
"כך נחלקות הדעות עד היום, כיצד יש להגיב כנגד התקפות אויב. ומכל מקום, מה שקרה לאחר המעשה של שמעון ולוי מתואר בפסוק: "ויסעו ויהי חתת אלוקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב".
צמד המילים "תג מחיר" אומנם לא מוזכרות במאמר אף לא פעם אחת, אבל השורה התחתונה ברורה - במבחן התוצאה זוהי השיטה שהצליחה. האנרכיסטים, אשר גם אם יגידו להם שהדבר אסור על-פי התורה לא יצייתו, לא זקוקים ליותר מהסכמה כזאת שבשתיקה.
ימים ספורים לאחר פרסום המאמר היה אלישמע דוכן, תושב בית אל, העצור היחיד בהשתוללות בבסיס חטיבת אפרים.