דבר מעצרם ושחרורם של שני אנשי העסקים הישראלים שקבלו לאחרונה חנינה מידי נשיא גאורגיה, מיכאל סאאקשוילי בהתערבותו של נשיא המדינה
שמעון פרס זכה לבולטות בתקשורת הישראלית. דבר המעצר פורסם בהרחבה ויצר משבר אמון בין המדינות. את המשבר הזה חשתי היטב בסביבתי הקרובה עד שמעתי את חששם של רבים מסביבתי מאופייה של גאורגיה.
ללא כל קשר לפרטי הפרשה (גם אני שמח ששבו בנים לגבולם) החל מחול שדים סביב תדמיתה של אחת מהמדינות היותר ידידויות שיש לעם ישראל, מחול שדים הקשור באופן ישיר ליכולת שלנו לראות דברים רק בצבעים של שחור ולבן, ידיד או אויב בלי כל יכולת להביט מעט פנימה.
לפני כשנתיים, בעת נסיעה שקיימתי לטביליסי בירת גאורגיה הזדמן לי לתפוס מונית מאחת הפגישות אותן קיימתי בחזרה אל בית המלון בו שהיתי. מונית ישנה, די חבוטה, עם נהג אשר בדיעבד התברר כי הוא מפרנס מספר ילדים, אדם קשה יום שהפרוטה אינה מצויה בכיסו. "מהיכן אתה"? שאל אותי הנהג. "אני מישראל" עניתי תוך שאני מעלעל בניירות שעל ברכיי.
"שתחיה" ענה לי במהירות ופניו קרנו. "אנחנו בגאורגיה אוהבים אתכם היהודים, אתם כמונו, מדינה קטנה המוקפת במדינות מוסלמיות שלא תמיד מבינות אותנו". תוך נסיעה של חמש דקות זכיתי למספר רב של ברכות ותיאורים בשבחו של העם היהודי שלא זכורים לי ממסעותיי במדינות אחרות.
בתום הנסיעה, כשהושטתי את שטר הכסף אל עבר הנהג הוא דחה את ידי בנימוס ואמר "אתה אורח שלי, כמו אח, לא אקח ממך כסף". השתוממתי. מולי אדם קשה יום, המסרב לקבל ממני את תעריף נסיעתו המגיעה לו בדין רק משום החיבה האישית שהוא רוחש כלפי.
תסכימו אתי שאין מדובר במקרה בו יכולת להיתקל בפריס, ברומא ואף בארה"ב ידידתנו הגדולה. העם הגאורגי הוא עם חם. העם הגאורגי תומך באופן בלתי מסויג במדינת ישראל, לאורך שנים כבר.
הבעיה טמונה בהבדלי תרבויות שלעתים, לנו כישראלים, קשה לגשר עליהם או להבין את הצד השני באופן כזה שיקדם אותנו לעבר מערכת יחסים בריאה שמקדמת אותנו אל יעדים ומטרות שאנו מציבים בזירה הבינלאומית.
גאורגיה היא מדינה שעברה לא מכבר שינוי מהותי, עושה את צעדיה הראשונים כדמוקרטיה מערבית אמיתית ומונהגת כיום בידי אנשי חזון צעירים ונשיא מצוין ששמו למטרה להביא את המדינה הסובייטית לשעבר אל משפחת עמי המערב. הקשר הבלתי אמצעי בין שני העמים הוא העדות הטובה ביותר לקשר האמיץ בין אנשים, ובוודאי שגם בין הממשלות.
הסיפור על אותו נהג גאורגי הוא סיפורה של המדינה כולה. מדינה רומנטית בעלת עומק ותרבות רבות שנים, מדינה בעלת כבוד גדול למסורת ולעם היהודי. כעת, משהגיע לסיומה הטוב פרשת חזרתם ארצה של שני אנשי העסקים רוני פוקס וזאב פרנקל על ישראל וגאורגיה לעשות הכול כדי לחמם בחזרה את היחסים. כי אין לשתי המדינות את הפריבילגיה לאבד ידידות במרחב הבינלאומי.
