תחילה היו אלה הסטודנטים באקדמיה שמאסו בלימודים ההומניסטיים. עכשיו הולכים בעקבותיהם גם תלמידי בתי הספר הממלכתיים. הכל בעידודו של משרד החינוך, המטפח את המקצועות השימושיים על חשבונם של לימודי הרוח. אין עוד דרך-ארץ למלה הכתובה ואת מקומה תופס סרגל החישוב הקר.
תמו הימים שבהם חי התלמיד הישראלי עם המלה הכתובה כחלק ניכר משגרת-יומו. בימיה הטובים היא שימשה פורקן לעצביו המתוחים, ביטוי להרהורי ליבו, חומר לשיחה, או גלולה למרגוע. עכשיו, למרבה הצער, היא נבעטת החוצה ברגל גסה.
על-פי עדות מחנכים, גובל המצב החדש בקטסטרופה לשמה. תלמידים אינם יודעים לכתוב כהלכה, מסתפקים בלשון לקונית ובשפה של מצגת בלבד. שום מורה אינו מלמד אותם שלפסקה יש התחלה וסוף. כל שהם יודעים להעלות על הנייר הוא אסופה מגובבת של משפטים דלים, ריקים מתוכן ונעדרים כל עושר לשוני. שגיאות הכתיב שלהם זועקות לשמיים וכושר ביטויים לקוי עד אימה.
את הזוועה הזאת המיט על התלמידים משרד החינוך במו ידיו. הוא זה שהמאיס עליהם את התנ"ך, את ההיסטוריה, את הלשון ואת הספרות. את מקומם תפסו המתמטיקה, הפיזיקה והכימיה, שכבודם אומנם מונח במקומו, אבל שאין בהם שום שאר-רוח.
תדמית שלילית העובדות בשטח מורות שמספר התלמידים הבוחרים במקצועות ההומניסטיים בטל בשישים לעומת אלה הריאליים. הירידה הדרמטית בקרנם של לימודי הרוח מתורצת בהעדר התועלתיות שלהם. אחרי שנסגרו חוגים רבים במדעי הרוח באקדמיה, הגיעה הזנחת לימודי מקצועות הרוח, במלוא עוצמתה, גם לבתי הספר.
התלמידים בחינוך הממלכתי מעדיפים להשקיע במדעים ובתחומים שנתפסים יותר מבחינה כלכלית, על פני התחומים ההומניסטיים. הגיעו הדברים לידי כך שבתי-ספר רבים אינם מאפשרים עוד לימודים במגמות מורחבות של ספרות, תנ"ך, או היסטוריה. המחדל הזה מתורץ על-ידי משרד החינוך באי-יכולת למלא כיתה, ולחלופין גם במתן קדימות לתחומים השימושיים.
למקצועות ההומניסטיים מוקנית, במפורש, תדמית פחותה, אם לא שלילית, שרק "לא יוצלח" ידבק בהם. יחי החומר ובוז לרוח!
בארץ הזאת הולך וגדל דור שההשכלה הכללית ממנו והלאה. הקיצוץ המשמעותי בלימודים ההומניסטיים כבר נותן את אותותיו בציונים הנמוכים עד לאימה בלימודי החובה ובמבחני הבגרות. את מקומן של חמש היחידות תופסות שתיים-שלוש, ואפילו רק יחידה בודדת. ממש בושה!
בארץ הזאת צומחים רופאים, עורכי-דין, כלכלנים ומהנדסים, שהינם, אולי, מומחים גדולים בתחומי-עיסוקם, אבל שבסך-הכל הם בורים גדולים בכל מה ששיש בו שאר-רוח.
