מגדל השן דיירי מגדלי השן לא יקראו את המאמר הזה. הם לא יקראו אותו בעיקר משום שהם מעלעלים להנאתם בעיתונות הכלכלית הפורחת, שבה מדווחים בעיקר על אירועים בורסאיים, על רכישות ומיזוגים, על עליית שערי ריבית ושערי חליפין משתנים, על המצאות טכנולוגיות וזיכיונות לקידוחים, על השקעות מניבות לצד אג"חים נפרעים (או לא), וכיוצא באלה מיני פוטנציאלים לרווחיות מבוססת על ממון (להבדיל מרווחיות המבוססת על עבודה).
יש שיקראו לזה שוק ההון, אך הכינוי הראוי יותר יהא זה הזכור לי מבית אבי: "לופט גשעפט" (עסקי אוויר). בעיתונות הזו, כמו בחוגים החברתיים העוסקים בכך, הצדק והיושר, הרגש והאושר משחקים תפקיד משני, אם בכלל.
מהפכות לאומיות-כלכליות, כאלה שהסתיימו בחלוקת המשאבים מחדש בתוך הפירמידה החברתית, היו מאז ומעולם מהפכות אלימות מאין כמותן. המרחק הרב שנוצר בין בסיס הפירמידה לקצה העליון שלה, מייצר עם הזמן צרות עין, המתפתחת לכדי ניכור, המתפתח עד מצב התסיסה בבסיס הפירמידה, אשר בסופו מתפרץ, כמו היה לוע של הר געש הפולט לאבה רותחת השורפת את כל הנקרה בדרכה, ומטיס אל על את הלחץ החברתי במחזה מרהיב המהווה את סופו של עידן.
הפירמידה הקפיטליסטית הפירמידה הקפיטליסטית, זו שחסידיה הגדולים מתפארים ביצירותיה המתנשאות אל על, על קווי האופק של רבות מבירות העולם המערבי והכלכלות המפותחות, יצרה שגשוג עצום במהלך המאה ה-20, ושינתה את פני העולם המערבי והכלכלות המפותחות, כמו גם את פני החברות הנחשלות יותר והכלכלות המתפתחות, אך שינתה מעט מאוד, אם בכלל, את פני הכלכלות של העולם השלישי.
הפירמידה הקפיטליסטית יצרה קידמה, תוחלת חיים ארוכה יותר, איכות חיים גבוהה יותר, רפואה מתקדמת, מדע מפותח, רישותי תקשורת ושידרוגים טכנולוגיים, רישות אינטרנטי וגישה (חשיפה גבוהה) לכמויות מידע עצומות, נגישות גבוהה לרישות חברתי, והיצע עצום של סחורות המוצעות במחירי שוק כלכלי עולמי.
ולצד כל אלה, היא יצרה תלות עצומה של כלכלות זו בזו, ערבות הדדית הנובעת מכורח במקום מבחירה ומרצון. מבנה הפירמידה קם על יוצריו בני האדם, והוא אינו ניתן עוד לשליטה ותמרון, בסיסי הכוח בתוכו משתנים באופן תדיר, והוא מייצר זעזועים מפאת חוסר היציבות המובנה שלו. היצור החי הזה מתנדנד כשיכור ומטלטל כלכלות במרווחי זמן קצרים מדי.
הדגל הקפיטליסטי מניף אל על את שיטת "השוק החופשי", ונשען על הטענה שהווסתים הטובים ביותר הם כוחות השוק עצמם, אלה הפועלים מתוך כוונה אינטרסנטית להרוויח מפעילותם, ועל כן הם פועלים כמאזנים טבעיים. לו היו מנהיגי כלכלות העולם מותירים את שיקום השווקים לכוחות השוק בעת המשבר של שנת 2008, כבר מזמן היה העולם המודרני מחשיך וקורס תחתיו. אך אין בכך כדי להפריע לקפיטליסטים האדוקים להמשיך ולדבוק בגרסתם זו.
דוח העוני - תזכורת של שיננית את דוח העוני אנו קוראים פעם בשנה, ומשליכים לסל האשפה כמו הייתה אותה גלויה המגיעה מהשיננית עם התזכורת התקופתית. כן, בסדר, היינו, ראינו, שמענו, והאמת - קצת מדכא לעסוק בעוני.
לשמחתי, את דוח העוני של
השנה הקריא לי ח"כ
אילן גילאון (מר"צ), העושה ימים כלילות (באמת, לא כאמרה אלא ממש ימים ולילות) בעשייה ציבורית למען מי שלא שפר עליהם גורלם והם נותרו בחצר האחורית של התודעה הכלכלית הקפיטליסטית. פעם ביום לפחות קופצות אצלי הודעות על ביקור של אילן במפעל שנסגר, או בקבוצת תמיכה של נכים שחוק הביטוח הלאומי השאיר לגורלם, או אצל קשישים בחולון, או אצל חסרי בית בדרום הרחוק.
אילן הפנה את שימת ליבי לכך שדוח העוני המסכם את השנה, מצביע על כך שלמעלה מ-50% מהאוכלוסיה המוגדרת "עניה", הם אנשים עובדים!. כן. גאוות הממשלה הזו היא על כך שחל שיפור בדוח העוני, ונצפתה ירידה של 0.7% (וזה אומר שלמעלה מ-400,000 משפחות בישראל חיות מתחת לקו העוני).
ואם רציתם לדעת היכן עובד קו העוני על-מנת לאמוד את מצבם של העניים הללו, אז עליכם לדעת שהקו הזה עומד על קצת למעלה מ-2,000 שקלים ליחיד, ותוספת ממוצעת של כ-1,000 קלים לכל יחיד נוסף.
המשמעות היא, שקו העוני האמיתי נמצא הרבה יותר גבוה מאשר הקו שעליו מצהירה ממשלת ישראל באמצעות דוחות העוני, ועל כן, גם האזרחים בעלי הכנסה גבוהה יותר מקו העוני נמצאים בתוך העוני "הסמוי" (העוני שאינו מוגדר כ"עוני").
יתרה מכך, אם אזרחים עובדים נמצאים בתוך העוני (בין העוני המוצהר ובין בתוך קו העוני שאינו מוצהר), למה להם ללכת לעבוד בכלל? אם אין תקווה ליציאה ממעגל העוני באמצעות עבודה, מה הטעם ביציאה לעבודה?
נקודת ארכימדס כל עוד קצב גידול האוכלוסיה עולה על קצב הורדת העוני (וזהו המצב בישראל), הרי שכמות העניים גדלה משנה לשנה (למרות שהגרפים שמפרסמת מדינת ישראל ימשיכו להראות ירידה בשיעור העוני).
ממשלת ישראל טורחת מאוד להעביר את דוח העוני דרך הקוסמטיקאית הממלכתית בטרם פרסום הדוח. די אם נביט בעובדות המודגשות בדוח כדי לראות עד כמה המאמץ הזה חשוב, ומה רב המאמץ להסתיר את פניה המכוערים ביותר של המדיניות החברתית.
מחצית מהעניין בישראל הם אזרחים עובדים. כמעט מיליון ילדים חיים מתחת לקו העוני. הקצבאות הממשלתיות המסייעות ביותר להוצאת אזרחים מקו העוני הן קצבאות הזקנה וקצבאות השארים. משמע שאוכלוסיית המבוגרים ניצלת מקו העוני (המוצהר, לא הסמוי) רק על-ידי הפרוטות הזעומות המתקבלות הביטוח הלאומי.
לאחרונה התבשרנו שהעלייה בכמות בני הנוער העוסקים בזנות היא בשיעור של פי חמישה (!) לעומת
השנה שעברה. כל אלה ועוד, הם סממנים של התקרבות לנקודת רתיחה חברתית. המאבק החברתי שצעד כאן בקיץ האחרון ואיים על יציבות המשטר הדמוקרטי-קפיטליסטי היה רק סנונית ראשונה לבאות אחריה.
אנו מתקרבים בצעדי ענק לעבר "נקודת ארכימדס". זו הנקודה שבה העוני "הסמוי" יצטרף אל העוני "המוצהר", ואל נקודת "אל-חזור" שבה גם ההשתייכות למעגל המועסקים כבר אין בה די על-מנת לחלץ אזרחים הגונים ושומרי חוק ממעגל העוני המעשי.
זו הנקודה שבה יפרוץ מרי אזרחי רחב היקף, ושכבות מוצקות של אזרחים יצרניים יפנו פניית פרסה נגד המנגנון שעד כה היה חלק מתקוותם לביטחון כלכלי-חברתי ולהגשמה עצמית. שכבות שלמות המהוות את בסיס הפירמידה של המשק הישראלי יהפכו לביצה טובענית, למדמנה שבה יטבעו מגדלי שן לרוב.
צונאמי חברתי דומה שלאחר שתקוות טרכטנברג (שמלכתחילה היו נמוכות) כבר נמוגו, ולאחר שאבדה התקווה להעברת תקציבי ביטחון בשל הקיפאון המדיני שגזר עלינו שלטון נתניהו, ולאחר שכל שנותר מימי הזוהר של "שדרות רוטשילד" הוא צחוקם המלהג של נתניהו ושטייניץ, ולאחר שכבו נרותיהם של ליף ושמולי, ולאחר שמחירי מוצרי הצריכה חוזרים לעלות, ולאחר ששווקי הנדל"ן הם השריד האחרון מכל המהומה הזו (וגם זה רק הודות לכך שישנה הפשרת קרקעות שיכולה להסתיים בהחלטה שרירותית בתוך שניה), ולאחר שנתניהו כבר הכריז שהוא עומד להפחית את הלחץ מעל הטייקונים...
דומה שלאחר כל אלה, המדד הוודאי ביותר למועד קריסת הפירמידה הכלכלית, הכל-כך לא חברתית הזו, הוא דווקא קצב התחזקות שלטון נתניהו. שהרי מי שיצר את סיר הלחץ החברתי הזה הוא נתניהו ומדיניותו הקפיטליסטית, ורק חיזוק השפעתה הוא שיביא לכליונה.
ההזויים שגורסים כי רק הליכוד יכול - צודקים.
רק נתניהו יכול להמאיס את הקפיטליזם החזירי, ורק הצלחת נתניהו תמוטט את החזירות ותביא לשילוב של סוציאליזם. חבל לנסות להסביר לשכבות החלשות מיהו שאחראי לעוניין. ניסינו את זה כמה פעמים, וזה לא עובד. העוני הולך היטב עם פונדמנטליזם ועיוורון, והוא מוגש תמיד על מצע של בערות ואמונה במנהיג שאחראי לכשל. בבחירות הבאות אמליץ לחברי הסוציאליסטים להצביע לנתניהו.
