חמש הערות

נפתח בדבר שהוא לכאורה שולי, אך למעשה - יש לו משמעות רבה. אני לא זוכר מתי ראיתי כזה ריכוז של מקרים בהם מבוקרים מצפצפים על מבקר המדינה. מחצית מהרשויות המקומיות לא טרחו לענות על שאלותיו בנושא הטיפול בתלונות תושבים, ראש עיריית נתניה איתו ניהלה מו"מ ממושך שבסופו מסרה נתונים חלקיים, עיריית אור יהודה השיבה באיחור של שישה חודשים, פיקוד העורף השיב באיחור של חודשיים וחצי. כל מה שיכול המבקר לעשות, אפילו כאשר מדובר בסמכויותיו-שלו, הוא לקטר בקול רם. אין לו שום סמכות להעניש את מי שעובר על החוק ואינו מספק את המידע הדרוש. מצד שני, כדאי שמיכה לינדנשטראוס ישאל את עצמו, האם אין זו תוצאה מובנת - גם אם פסולה - של פעלתנות-היתר שלו ושל רדיפתו אחרי כותרות. כדאי שיבדוק האם משרד המבקר אינו מתחיל להיתפש כמטרד שכל מטרתו לתפוס כותרות.

הליקויים במרכז השלטון המקומי חוזרים ונשנים. רק חלק מאלו שנחשפו בדוח המבקר ב-2008 תוקנו שנתיים לאחר מכן, ובמקום אלו שתוקנו - הגיעו חדשים, חלקם חמורים עוד יותר. האמת היא, שאף פעם לא הבנתי בשביל מה קיים הארגון הזה, חוץ מאשר בשביל לצעוק על הממשלה ולארגן לחבריו כל מיני צ'ופרים על חשבון הציבור. דוחות המבקר רק מחזקים את הרושם הזה.

לא משנה מה הנושא, לא משנה מהי תקופת הביקורת, לא משנה באיזו רשות מקומית מדובר - הליקויים מתגלים בכל מקום בו המבקר מניח את ידו. זה יכול להיות מקלטים באופקים או לשכתו של ראש מועצת גדרה, זה יכול להיות פגישות של ראש עיריית כפר סבא או ארוחות של ראש עיריית אלעד, זה יכול להיות העסקת עובדים בראשון לציון או הטיפול בתלונות בטבריה. צריך לומר זאת בצורה גלויה וברורה, ככל שמותר לדבר בהכללות: השלטון המקומי בישראל אינו מתפקד במקרה הטוב ורקוב במקרה הגרוע. וזה לא הולך להשתנות; אם כבר, אז המצב רק יורע.

הישועה ודאי לא תבוא ממשרד הפנים. המשרד הזה יודע, בדיוק כמו הרשויות עליהן הוא אמור לפקח, לבוא בטענות לכל העולם ואשתו, ובמיוחד למשרד האוצר (ע"ע השריפה בכרמל), אבל את חובותיו שלו הוא לא בדיוק מקפיד למלא. הרושם מדוח המבקר הנוכחי הוא, שהמשרד פשוט לא קיים בשטח: הוא לא יודע מה מצב ההיערכות לשעת חירום, הוא לא מתקין תקנות בנוגע למבקרים פנימיים, הוא לא אוכף מינוי ממונים על תלונות. אין המדובר בכשל נקודתי, אלא במה שנראה כקריסה מוחלטת של הפיקוח הממשלתי על הרשויות המקומיות. אז מה הפלא שהן נראות כפי שהן נראות?

עד שקראתי את דוח המבקר, לא שמעתי על העומד בראש עיריית אלעד. אני מוכרח להודות, שאחרי שקראתי אותו, הלכתי לבדוק האם במקרה הוא איש שס - ובינגו: התשובה חיובית. התחושה שלי הייתה כזו, גם משום שהוא התנהג כמו לא מעט מחבריו למפלגה, וגם משום ששיוכו המפלגתי אולי מסביר יותר טוב מכל מדוע משרד הפנים, בראשותו של אלי ישי, מאפשר לו לנהוג באלעד כאילו הייתה העסק הפרטי שלו. עושה רושם שעידן מקדיש חלק ניכר מזמנו למציאת דרכים יצירתיות להכניס לכיסו כמה שיותר מכספי הציבור. פעם זה ארוחות בימים מוזרים ובשעות מוזרות עוד יותר. פעם זה מימון נסיעה בכביש 6. פעם זה האדרה עצמית במסווה של פרסום היישוב. פעם זה אירוח בסוכתו על חשבון העירייה. ושוב, עם סליחה על הדעה הקדומה, עושה רושם שזה קורה ליותר מדי נציגים של שס שמגיעים לעמדות השפעה. פעם אמרו מפא"יניק-כדאיניק; היום זה שסניק-כדאיניק.