לברך איש את רעהו בברכת "בוקר טוב" משמע להתחיל את היום בצורה חיובית. לחייך לזולת ולברך גם את אלה שאינם מכריך - נהג האוטובוס, עובד ניקיון, שומר, קולגות לעבודה - זו חברה בריאה. כשאדם נכנס למקום עבודתו ומברך את העובדים איתו, בין אם כפיפיו ובין אם עמיתיו בהיררכיה הארגונית, יש בכך התחלה טובה ליום ויש בה כדי לרמז איך תהיה האוירה היום בעבודה. וכשתקרא לחדר הממונה / המנהל תהיה מוכן לכניסה לגוב אריות או לקערת דבש. וזו בהחלט נקודת פתיחה חשובה לעובד - לדעת מול מי אתה עובד היום.
פולחן המנהיג קים ג'ונג איל, "המנהיג הגדול", מת ודבר מותו פורסם אחרי יומיים. דבר מותו של הרודן הנערץ על בני עמו המדוכאים התבטא בנהי המוני שתועד בתקשורת העולמית והעלה תמיהה - האם הסתלקותו של הרודן, בתקופה בה מנהיגים שפלים נעלמים בזה אחר זה לשמחת המשטרים הדמוקרטיים ומנהיגיהם, לא תביא לאנדרלמוסיה? ראה המהפכה במצרים שמאותתת לעולם הנאור כי הפונדמנטליזם עודנו חי ובועט.
ולהבדיל אלפי הבדלות אנו חיים במדינה דמוקרטית. בטקס הזכרון לחללי אסון השריפה בכרמל קיבלנו דוגמה לתחילתו של פולחן המנהיג. מנחה הטקס, דן כנר, חזר בדבריו שלוש פעמים על שמו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, הלל ושיבח, כאילו היה זה מסע תעמולה פוליטי. דן כנר אינו אשם. אנשי לשכת ראש הממשלה, וראש הממשלה בכבודו ובעצמו, אשמים. ואולי נמצא סוף סוף האשם באסון? ספק אם מי מהמשתתפים יכול היה להקשיב לדברי ראש הממשלה אחרי ביטויי ההערצה שהורעפו עליו.
"אני מתכבד להזמין את מי שהיה הראשון להבין את גודל האירוע, רתם את כל הגורמים בארץ ובעולם לסייע בכיבוי השריפה ומאז דואג בלא ליאות למשפחות שאיבדו את היקר להן מכול. כבוד ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו" - בוקר טוב, אזרחי מדינת ישראל. ראש הממשלה הפשיל שרוולים ועשה מעשה. אני מקווה מאד שבקמפיין הבחירות לא תשתמש ב"הישגים" דוגמת אסון הכרמל. וכן, פרסום דוח המבקר ידחה כנראה עד אחרי הפריימריז בליכוד.
חברי כנסת מהאופוזיציה השוו את התנהלות ראש הממשלה לפולחן אישיות, פולחן המנהיג. מזכיר מישהו? כן, כן - בניסיון להידמות לארה"ב הבאת אותנו, ראש ממשלתנו הנערץ, לחשוד ביושר כוונותיך, ובמטרות הסמויות של שותפותיך הקואליציוניות, הלא הן המפלגות החרדיות ומפלגת ישראל ביתנו. ומה יותר קל מלהאשים את השמאל, ואת התקשורת, ואת הדת, ואת כל העולם? בעבור המנהיגות מכרת את יחסי החוץ לתומכי הקומוניזם, מחיי הדיקטטורה? ואולי הפריימריז הוקדמו כי החבל מתהדק סביב צווארו של ליברמן, או שמא פקחת עיניך והבנת ששותפותיך הקואליציוניות אינן שותפות אמת? לו היית איש עסקים היית בוחר בשותפים אלה?. התשובה ידועה, אולם בעבור הכסא מוכן היית להקריב את הציבור, את כספי הציבור, את החברה.
החברה שלנו נאורה וקשובה, זו גדולתנו. המבחן האמיתי של המחאה החברתית והשכר על התנהלות כזו יבוא לידי ביטוי בקלפי. בתקוה שמס' בעלי זכות הבחירה יהיה אמיתי, נטול קולות הנפטרים, נטול קולות מזוייפים. ולצערי, השר ליברמן לא יוכל להיות משקיף.
