חג החנוכה חייב להזכיר לנו את ההבדל בין הניצחון הגדול של המכבים המעטים שמרדו באימפריה היוונית-הלניסטית הכבירה. היה זה ניצחון שנתפס בצדק כמו נס של ממש. ההיסטוריה מגלה לנו שהעם היהודי זכה לעצמאות לתקופה קצרה בלבד. לאחר מכן בא המרד באימפריה הרומית החדשה, שגרם לאובדן עצמאותנו למשך אלפיים שנה. האם למדנו את הלקחים משתי המרידות הטראומטיות הללו?
תקופת העצמאות המדינית הראשונה נמשכה
428 שנה - מִמָלכוּת שאול ועד צדקיהו (1025-597 לפנה"ס). הישרדות ממושכת זו של עצמאות מדינית התאפשרה רק לאחר שקם שלטון חזק שהצליח לאחד את השבטים המפורדים והמסוכסכים למסגרת מדינית אחת שהקפידה לשמור על מורשת תורת ישראל. קרוב לסוף ימי מלכויות ישראל ויהודה התרופפה הדבקות במורשת והחלה פולשת השפעה של תרבויות זרות לחוגים רחבים וגם לשלטון. אזהרות הנביאים לא הועילו ושתי המלכויות איבדו לבסוף את עצמאותן המדינית.
המרד ביוונים וניצחון המכבים איפשר להקים מדינה יהודית עצמאית שהצליחה לשרוד
79 שנים, מתקופת שמעון הנשיא עד כיבוש פומפיוס (142-63 לפנה"ס). הסיבה העיקרית למפלת המלכות החשמונאית הייתה ההתייוונות המתחזקת שגרמה ליהודים רבים לנהות אחר התרבות ההלניסטית הקורצת ולנטוש את מורשת ישראל. התרופפות לאומית זו שהביאה לשִׂנאת חינם ולמלחמת אחים, גרמה לאובדן העצמאות המדינית בפעם השנייה.
מאז ועד שנת 1948, במשך
2,011 שנים, לא זכו היהודים לעצמאות מדינית בארץ ישראל למעט שלוש שנות עצמאות רופפת בזמן מרד החורבן ועוד שלוש שנים כאלה בזמן מרד בר-כוכבא.
עצמאות מדינית זמנית? מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד היום נמשכת עצמאותנו המדינית השלישית
62 שנים בלבד. נשאלת השאלה - האם שוב זכה העם היהודי רק בעצמאות מדינית זמנית והאם אפשר שלאחר 70 שנה, 80, 200 או 400 שנות עצמאות יהודית נאבד אותה שוב. עדיין יש השואפים להשמידנו ועדיין רבים במדינה נוהים אחר תרבות מערבית זרה ומתרחקים ממורשת ישראל - אותם תנאים שהביאו לפירוד ולמלחמות אחים ואשר גרמו פעמיים לאיבוד עצמאותנו בעבר.
לקח הניצחון הגדול של המכבים המעטים מול היוונים הרבים והחזקים צריך להבהיר לנו שפירוד ונהייה אחר תרבויות זרות קוסמות עלולים להביא לאובדן עצמאותנו ואולי אף לאובדננו המוחלט; בעוד שרק אחדות סביב שמירת המורשת היהודית תבטיח את המשך ההישרדות של העם היהודי כלאום עצמאי במולדתו, שאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית כולה.
