כתבה בהארץ (עודד ירון, קפטיין אינטרנט, 22.12.2011): "דוח - ישראל שיאנית בשימוש ברשתות חברתיות" פותחת במשפט הבא: "ישראל היא השיאנית העולמית בהתמכרות לפייסבוק ולרשתות חברתיות אחרות. כך עולה מדוח חדש של חברת קומסקור (הערה: החברה מתמחה בחקר העולם הדיגיטלי, בעיקר לצרכים מסחריים)".
התגובות לכתבה בהארץ הצביעו כמובן על הממד השלילי שבממצא, "אין במה להתגאות" וכו'. ואני חושבת שהביטוי "התמכרות" - רטוריקה לשמה - מוביל לכך! אומרים שאנחנו עם של קוטרים? התקשורת שוב אשמה!
לעצם העניין עם סקרים קשה להתווכח אבל אפשרי להצליב מידע. בדקתי ממצאים דומים שהעלה מכון מחקר מאוד רציני בארה"ב, PEW על אותן תופעות. למותר לציין שמצאתי כאן ניתוח (בלי סופרלטיבים). המכון מדווח על מחקר שנערך מטעמו בקרב בעלי טלפונים ניידים, שרבים מהם משתמשים בהם לצרכים מגוונים, כולל "טקסטים" (ותכף אציג את הממצאים וההסברים להם), ובקרב גולשי אינטרנט לאתרים של רשתות חברתיות, ובעיקר פייסבוק. ויש גם הסבר מדוע למשל ישראל היא שיאנית בכמות המחוברים לפייסבוק ולרשתות חברתיות.
ניידים ומסרונים הנייד הוא מכשיר נפוץ במרבית אזורי העולם. הסקר מטעם PEW, שבדק שימושים בנייד אצל אוכלוסיות מ-21 מדינות גילה שבממוצע 75% מבעלי הניידים משתמשים בו גם להעברת מסרוני טקסט. כאן אין הבחנה בין אוכלוסיות אמידות ומטופחות לעומת עניות ומקופחות. למעשה, במדינות עניות מאוד, אינדונזיה וקנייה, השימוש הזה מאוד מאוד נפוץ. השימוש הנפוץ פחות בנייד הוא גלישה באינטרנט (ישראל 47%).
פייסבוק ורשתות חברתיות המחקר מדווח על פעילויות של חיבור לרשתות חברתיות. אלו נבדקו במהלך שלושה חודשים (מרץ עד מאי שנה זו), והממצאים מוסיפים מידע מעניין. כאן נמצא אחוז גבוה מאוד של מחוברים לפייסבוק בקרב ישראלים (53%), ובמקום שני נמצאים אמריקנים (50%). זאת בניגוד לדוח של מכון הסקרים שצוטט בעיתון הארץ. בניגוד לממצאים שלו, שכביכול האמריקנים נמצאים הרחק מאיתנו, והרבה מעבר למקום ה-10 ברשימה, הממצאים מתקופת המחקר של PEW מצביעים על דימיון בין שתי המדינות.
ההסבר הוא חד-משמעי - במדינות אמידות יותר החיבור לאינטרנט נפוץ יותר בקרב בתי אב. מדווח שבפקיסטן והודו, אחוז המחוברים לרשתות חברתיות מבין האוכלוסיה הבוגרת נמוך מאוד. אין קשר מובהק בין רמת השכלה לבין החיבור לפייסבוק והוא משתנה ממדינה למדינה, אך יש קשר מובהק בין ממצא זה לבין גילו של המחובר לפייסבוק. לדוגמא, בישראל ובארה"ב, הפער בין כמות המשתמשים המחוברים לרשתות חברתיות בגילאים מבוגרים יחסית לבין המחוברים בגילאים נמוכים (בעיקר בני 20-29), מאוד משמעותי.