שינוי סטטוס לעברייני התנועה

הסיבות לתאונות הדרכים תאונות הן תוצאה של חוסר זהירות שיכול לנבוע משני גורמים: 1) היסח הדעת 2) רשלנות בזדון עבירה חמורה הנעשית בזדון אינה שונה ממצב בו אדם יורה באקדח מספר כדורים בעיניים עצומות ללא הבחנה באמצע הרחוב. בן-אדם כזה נכנס לכלא או נשלח לטיפול פסיכיאטרי. עבירות תנועה נתפשות, לצערי, על-ידי ציבור רחב מאוד, כהשתובבות וכסיכון סביר (גם כשאינו סביר כלל), כדבר שמותר לעשותו פעם אחת כשמאוד ממהרים, או כדבר שמותר בתנאי שהמשטרה לא רואה. נהיגה לפי הכללים נחשבת כהתנהגות של "ילד טוב ירושלים" וכל ישראלי ממוצע יודע שלא משתלם להיות כזה "ילד טוב". אבא שלי זיכרונו לברכה הקפיד על כל כללי הבטיחות ומעולם לא חרג מהמהירות המותרת. אז קצת לגלגו עליו שהוא נוסע לאט אך מעולם לא היה מעורב בתאונה. הפתרון: מינוח, נקודות ושלילה כאשר המינוח ישתנה וכשלא יאמרו עוד על נהג לא זהיר "מטורף" או "אידיוט", אלא עבריין המואשם בסיכון חיי אדם במזיד שהעונש על מעשיו הוא מאסר - אז הכל ישתנה, כי באותה מידה שאנשים לא ששים לרצוח, לגנוב ולאנוס, כך לא ירצו להיות מואשמים בסיכון חיי אדם במזיד. אבל קשה להכניס למאסר אדם שאולי פעל מתוך היסח דעת זמני, לכן יש לנהוג על-פי שיטת הנקודות: נהג שצובר מספר מסוים של נקודות רעות - ואני משאיר למומחים ממני את קביעת מספר הנקודות - יישלח לכלא בעוון סיכון חיי אדם במזיד גם אם כל עבירותיו היו בהיסח הדעת (ועל כך הסבר בהמשך). החישוב יהיה למשל: נקודה לכל עבירה חמורה, חצי נקודה לעבירה פחות חמורה וכן הלאה. על הנהג המצוי על סף מספר הנקודות המובילות למאסר להחליט: 1) אם הוא עבריין, האם העונש שווה את הפשע הנוסף. 2) אם הוא אדם חולמני וראשו בעננים, אז אולי נהיגה היא לא עבורו. (אין בכך בושה, לא כולם בנויים לנסיעה על כביש.) עבירות חמורות, גם אם כולן עברו בנס, אינן חמורות פחות מעבירות שהסתיימו באסון, כי ההבדל הוא המזל ואין סיבה להקל בעונשו של בעל המזל. אותו אחד שצבר את מספר הנקודות המרשיע בעקבות עבירות שכולן התבצעו בהיסח הדעת, כלול גם הוא באותה הגדרת העבריין שביצע עבירות במזיד, כיוון שהמשיך לנהוג גם לאחר שצבר את מרבית הנקודות וכבר ידע שאינו כשיר לנהיגה על כביש. בנוסף למאסר יש לשלול מאותו עבריין את הרישיון לכל החיים ולא כעונש, אלא על אותו בסיס שאיננו כשיר לנהוג. אדם שמטבעו מזלזל מעט בחוק, ייקח סיכון גם כשהקנס הכספי יעלה ויכאב, וגם אם יתבטל לו רישיון הנהיגה, אך אם משנים את התפישה (דבר שייקח קצת זמן) ונהג זה ייחשב כעבריין ולא כשובב, הכל ישתנה. טבעם של רוב האנשים שלא להיות פושעים עולה על טבעם לזלזל שובבנית בחוק, לכן לא ההחמרה בעונש תשנה את המצב כי אם שינוי סטטוס האדם המבצע את העבירה. יתרונות השיטה 1) בראש ובראשונה הצלת חיים. 2) שיטת הנקודות כמדד עצמי לכשירות הנהיגה. 3) קץ להחזקת רישיון כצורך לעמידה בסטטוס בשל לחץ חברתי. 4) הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, הפחתת לחץ על הכביש והפחתת זיהום האוויר. 5) יחס הולם לעבירות קלות ולעבירות קשות כאשר כל עבירה "מעניקה" לבעליה את מספר הנקודות או חלקי הנקודה הראויים. 6) שינוי תרבות הנהיגה. 7) פתרון לבעיית היחס כלפי האדם שאין לדעת אם פעל בהיסח הדעת או במזיד. 8) לנהגים בעלי מצפון קיים יתרון נוסף: הם לא יחכו לצבירת נקודות על-ידי המשטרה, אלא יסיקו בעצמם את המסקנות גם לאחר ביצוע העבירות שבהן לא נתפסו.