במהלך שלושת החודשים הקרובים לא אוכל לחלוק חוויות למחרת השידור, לא אוכל להשתתף בתחזיות על ההדחות וההצלחות, לא אכיר את הפרסומות החדשות ולא אבין את הסלנג של המשתתפים הפופולריים בתוכנית.
קראתי על הבוקר שבתוכנית ההשקה של העונה החדשה של "
האח הגדול" (1.1.2012) צפו מיליון וחצי איש! מה שמתורגם לרייטינג של 45% (!), הנתון המקביל על הרייטינג של תוכנית השקת העונה הקודמת הוא 35.3% (בלבד!).
אני ממש מוטרדת. איפה אני ואיפה כולם. אני לא מפסיקה לשאול את עצמי, עם מי אוכל לשבת לכוס קפה, איזה עניין משותף עם אחרים יהיה לי אם אחוז הרייטינג בעת שידור תוכנית השקת העונה החדשה של ה"אח הגדול" מרקיע שחקים - רמות צפייה שהחלו לצבור תאוצה כבר במהדורת החדשות ששודרה לפני ההשקה - ואני לא הייתי שותפה לזה.
אין מה לעשות. הרי יכולתי להיות כמו אותם מיליון וחצי צופים ולצאת למחרת השידור השכם בבוקר למרחב הציבורי כשבפי קריאות התפעלות על איך שארז טל ואס עזר עלו לשידור באמצע החתונה על גבי מסך ענק והודיעו לכל הנוכחים כי החתן והכלה יעזבו תוך חמש דקות ויעברו ממתחם החתונה אל הבית שנקרא "בית האח הגדול".
וואו! להפתיע כך את האורחים שלך, ולהביא להם בשידור חי את מנחי התוכנית בהא הידיעה, על גבי מסך ענק. מה אומר לכם, חתונת השנה! מה שבטוח, האורחים כבר לא ישכחו את החתונה והסיפור שלה יעבור מדור לדור עד קץ הימים. "היינו שם," "ההורים שלי היו שם", "הסבא שלי היה שם וגם הסבא רבה!" ובנוסף, מיליון וחצי ישבו בבית (מחמת מזג האויר הגשום) צפו בתוכנית והיו שותפים לריגושים ולהתפעלות. ורק אני ושכמותי לא היינו שם - פספוס רציני של ההופעה שארז ואס הרביצו לטובת עמישראל. היילייט שעוד ידובר בו רבות.
ריגושים. ריגושים. ריגושים... ריגושים אינסטנט.... זרם של אדרנלין! הקהל אינו שבע אף פעם והמפיקים יודעים זאת היטב. כשיש למה לצפות יש הפתעות. כן, ההפקה יודעת לספק את הסחורה בכל פעם מחדש. הם לא יתנו לקהל של ה"אח הגדול" לומר עליה משפט כמו "מה כבר יש להם לחדש"? (כפי שאגב, אי-אפשר לומר כך על הפסטיגל).
בפעם הבאה אשתדל להיות חכמה יותר, אינשאללה אם אני נשמעת מלאת ציניות או אירוניה, אני מתנצלת. בהחלט לא התכוונתי לכך. במלא הכנות. רק רציתי שתדעו איך מישהי כמוני מרגישה. איזו תחושה של החמצה יש לי. הרי יכולתי לארגן לי את היום ואת שעות הפנאי שלי אחרת. הבחירה הייתה בידי (הימנית) - לחיצה קטנה על הכפתור האדום שבשלט-רחוק יכלה להפוך אותי מ"אאוטסיידרית" לשייכת, מאחת שאומרים עליה "היא לא בעניינים" לאחת שיודעת היטב "מה קורה", מה "אִין". אשמתי היא, אני מודה. תנו לי עוד צ'אנס אחד ודי.