העוצמה המוסרית של ישראל ולא גודל הצבא הוא מקור העוצמה שאפשר לישראל להתקיים בסביבה העוינת של המזרח התיכון. העליונות המוסרית הזאת היא תוצר של הערכים הדמוקרטיים הליברליים שגרמו לעולם המערבי לתמוך בישראל, ולכן אפשרו לה לשמור על העליונות הצבאית והטכנולוגית שלה.
ראש הממשלה
בנימין נתניהו שעסק במדיניות חוץ שנים רבות יודע זאת טוב יותר מכל אדם אחר, אבל הממשלה בראשותו מערערת את יסודות הדמוקרטיה הישראלית במקום לחזק ולבצר אותה. בנאום שלו בקונגרס האמריקני הקפיד נתניהו בחוכמה להזכיר את הייחודיות של דמוקרטיה הישראלית במזרח התיכון, כשהוא מדגיש את השוני בין המשטר בישראל למשטרים הטוטליטריים באזור. לצערי, זה לא מפריע לו היום להרוס את הדמוקרטיה עם שורה של החלטות שפוגעות בעיקרון הפרדת הרשויות, ומאיימות על
חופש הביטוי.
דואג להשתיק את הביקורת האיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה הישראלית הוא הניסיון של ממשלת נתניהו להשתיק ביקורת על הממשלה, תוך רמיסת חופש הביטוי העיתונאי. הגל העכור הזה כולל חקיקה כנגד חופש הביטוי של עיתונאים וכותבים, מאבק אישי "בעיתונאים עוינים", ומאבק נגד אמצעי תקשורת שמבקרים על הממשלה. הממשלה בצורה אנטי דמוקרטית עושה סיקול ממוקד לעיתונאים, בגלל הביקרות שלהם על תפקודה הכלכלי של הממשלה, ולא מהססת לחסל את
ערוץ 10 בגלל שהערוץ שידר תחקיר על התנהלות בעייתית מוסרית של ראש הממשלה.
אם לא די בכך הכנסת שעליה השתלט הרוב הממשלתי גם היא נרתמת למאבק של הממשלה נגד חופש הביטוי, כאשר היא מחוקקת חוקים כמו חוק תביעת הדיבה שפוגע ביכולת של העיתונות למלא את תפקידה בהגנה על שלטון החוק והדמוקרטיה. הפגיעה בחופש העיתונות ובחופש הביטוי היא פגיעה חמורה בדמוקרטיה. חופש זה מבטיח שמירה על שלטון החוק והתנהלות פוליטית ליברלית הוגנת, שהוא תנאי הכרחי לדמוקרטיה הליברלית שביבי מתגאה בה כשהוא נואם בחו"ל.
חיסול עיקרון הפרדת הרשויות בישראל ממשלת נתניהו פוגעת במכוון גם בעיקרון הפרדת הרשויות, כאשר הממשלה בעקביות מנסה להחליש את הרשות המחוקקת ואת הרשות השופטת, ופוגעת ביכולת שלהם לפקח על פעילותה. הממשלה התחילה ראשית במאבק כנגד הכנסת, כאשר חוקי המשילות עיקרו לחלוטין את היכולת של הכנסת לבקר על הממשלה והפכו את סמל הדמוקרטיה הישראלית לחותמת גומי של הממשלה. נתניהו וחברי הכנסת מהליכוד לא עצרו בכנסת, והיום הם מנהלים מערכה עיקשת גם נגד מערכת המשפט והחוק בישראל, כשהם מנסים לחוקק חוקים שיאפשרו להם להשתיק גם את בית המשפט העליון ואת הביקורת השיפוטית.
בכך מאיימים לחסל את עיקרון הפרדת הרשויות בישראל. הפגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות היא פגיעה בעיקרון מרכזי בדמוקרטיה הליברלית. עיקרון זה מבטיח איזונים ובלמים שהם הדרך היחידה להבטיח שהשלטון לא ירמוס את זכויות הפרט.
הדמוקרטיה הישראלית הייתה במשך שנים הגאווה ומקור הכוח של החברה הישראלית, אבל הממשלה הזאת מובילה להרס הדמוקרטיה שאבות הציונות בנו פה. בהדרגה הממשלה הופכת את המדינה הדמוקרטית שלנו למדינה טוטליטרית, שבה אסור להביע דעות באופן חופשי, אסור לתקוף את ראש הממשלה ואין בה מי שיאזן ויבלום את העריצות שבונה פה ראש הממשלה. עיתונאים יפסיקו לחקור ולפרסם נגד הממשלה כי הם מאוימים, בית המשפט העליון יהפוך לזרוע נוספת של הממשלה כי שופטיו מאוימים והממשלה תהפוך לזרוע היחידה במדינה שיש לה סמכויות לפעול.
ראש הממשלה שדואג רק למעמדו ולחוזק ממשלתו פוגע ביודעין במקור העוצמה הגדול ביותר של מדינת ישראל, הערכים הדמוקרטים הליברליים, למרות שהוא יודע שפגיעה בערכים אלה היא פגיעה מדינית ברורה באינטרסים החיוניים של ישראל.