אהרן ברק מתעלה על כל אישיות בהיסטוריה היהודית וגם זו האמריקנית. מומלץ לקוראים לראות את סרטו האחרון של רוברט רדפורד The Conspirator. כמי שעקב אחר פעילותו של ברק כשופט וכנשיא בבית המשפט העליון, יכול אני לומר כי האיש עשה הכל, בכפל לשון, בסירוס החוק, בפרשנויות סותרות, בטיוח, בהצגות שווא, בהודעות כוזבות, לצורך השגת יעדיו ורצונותיו האישיים.
מי שעמד מולו והיווה איום מבחינתו, מצא עצמו תחת מתקפה תקשורתית בוטה והאשמות פליליות חמורות. מינוי
דורית ביניש אחריו, הוא פרי הבטחה של ברק לביניש בשל טיב יחסיהם האישי, והמבין יבין.
ממשיכת דרכו דירדרה המערכת לתהום כמו ברק, כך ביניש. כאותיות שם משפחתה בסדר אקראי "בישין", אפשר לסכם את תקופת נשיאותה בת שש השנים כבושה ואות קלון למערכת המשפט. בשנותיה הקצרות היא דירדרה את מערכת השפיטה בישראל לתהום. כל מעיינה הוא השגת מטרות אישיות, כך על-פי תפישת עולמה הצר.
היא לא מונתה על-פי כישוריה. היא לא מונתה כי הוכיחה יכולת ניהולית קודמת. היא לא הוכיחה יכולת שיפוטית כלשהי במשך כהונתה כשופטת. למקרא החלטותיה אי-אפשר שלא להבחין בדלות חשיבתה ובאינרציה שמניעה אותה.
לצורך גילוי דעת, אודה כי מעולם לא הסכמתי למינוי ביניש לעליון ובוודאי לא כנשיאה. לא חסכתי דברי ביקורת על תפקודה והחלטותיה השיפוטיות. יחד עם זאת, תמיד התייחסתי לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
חרקירי משפטי, ביטול הלכות וסגירת חשבון בימיה הספורים כנשיאת בית המשפט העליון עמדו בפניה הזדמנות ומבחן להוכיח יושרה ודעת תשובה. גם במבחן זה היא לא עמדה. בתיק ע"פ 9189/11, שהוגש ביום 12.12.11, נגד פסלותם העצמית הגורפת של חמישה שופטים לשמוע תיק פלילי והעברתו לבית משפט מרוחק בניגוד לדין. ביום 25.12.11 נתנה ביניש פסק דין הדוחה את הערעור. ביניש לא קיימה כל הליך לשמיעת הערעור וזאת בניגוד לחוק.
לא כל שכן, למקרא פסק הדין נראה בבירור כי ביניש עושה חרקירי משפטי ומבטלת כך סתם את ההלכות הפסוקות שנקבעו זה מכבר על-ידי בית המשפט העליון בעניין פסלות עצמית של שופט. הלכה פסוקה היא כי היכרות קודמת בין שופט לעורך דין או בעל דין אינה מהווה ברוב המקרים עילה לפסלות. כך גם במקרה הזה. ובכל זאת, מה הניע את ביניש לדחות את הערעור הלכה למעשה? "סגירת חשבון"!!! ראו לאיזו אפסות יכול חומר האדם להגיע!
