מצוקת הגאולה ופעמי משיח מרטיטים לבבות בכל דור מחדש. ניתן למצוא הדים לכך בכתביהם של חכמים לאורך הדורות. יש לכך הד מיוחד ומופלא בספרו של ר' יוסף חיים - "משל ונמשל".
המדרשים של הרב יוסף חיים, הידוע בכינוי "בן איש חי" בעקבות ספרו הידוע, מכילים אגדות רבות רבדים, אגדות נפלאות. ננסה לנתח אגדה מדרשית של הרב יוסף חיים ולהבין את המשמעות האידיאית שמעבר לדברים. מתברר שהנמשל מאד מרתק - ואולי גם מספר משהו לדור שלנו:
נעבור בשלב ראשוני לעיין במשל ונבחן אם הוא מחדד ומעמיק את הבנת הנמשל. מעניין לעקוב אחר דבריו של הרי"ח בתום המשל, מרתק מאד בעינינו הקישור שהוא עושה עם הנמשל.
זו האגדה, זה המשל : (הכתיב על-פי המקור)
'משל לעשיר שהיה לו בת יחידה יפה מאד, וגדל בביתו יתום אחד שהוא חכם ויפה מאד. ורמז אותו עשיר לאותו יתום שרצונו לתת לו את בתו לאשה. וישמח מאד, והנה יום אחד שלח שותפו של אותו עשיר מעיר אחרת בחור אחד יפה מאד להביא לו חפץ יקר שהיה לו אצל זה העשיר בפקדון, וכתב לו מכתב שימסור החפץ לזה הבחור. והנה היתום היה יושב אצל העשיר אדונו וראה שזה הבחור הביא מכתב מן שותף אותו עשיר ומסרו לו והוא חשב בדעתו כי השותף שלח את זה הבחור לאותו העשיר כדי שיתן לו את בתו, ונתכרכמו פניו.
והעשיר הרגיש שכך חשב זה היתום ולכך נתכרכמו פניו . מה עשה, הודיע לו הענין בחכמה לשמח לבבו ויאמר לו: זה הבחור שלחו שותפי אלי שאמסור לו חפץ יקר המופקד אתי, ואני חושש פן זה יאכל החפץ ויברח למקום אחר. מה אעשה? ואז צהבו פניו של היתום כי ידע שלא בא ליקח בת העשיר, וגם ידע שלא נשא (השליח) חן בעיני העשיר, אע"פ שהיה יפה מאד, דהא חושש פן יגזול החפץ'.
על מה מספר המשל? כיצד מאירה המציאות האנושית של המשל את בעיית המשיח הנבוך? - ר' יוסף חיים מספר כאן על עשיר, שהייתה לו בת יפה וכן גידל בביתו אסופי, ילד יתום מאב ומאם שהיה חכם ויפה. כשהגיעה הבת לפרקה, רמז העשיר ליתום, שהוא חפץ לתת לו את בתו לאישה. נעצור בשלב זה של המשל וננסה לראות את ההתאמה שבין המשל והנמשל (מי שבא לעסוק במשלים יודע שמשלים אינם סיפורים אלגוריים ולא כל פרט ופרט שבהם רומז לפרט המקביל בנמשל).
באופן פשטני ההקבלה היא:
משל נמשל
עשיר הקב"ה
בת בית-המקדש, הגאולה
יתום המשיח הגנוז
שליח זר משיח מאומות העולם (כורש)
לעשיר יש בת נאה, במציאות מקביל הדבר לה' ולבית המקדש, שאת בנייתו הוא רוצה להטיל על מישהו. כאן יש להבחין: הבת היפה היא פרט מוחשי, שכבר קיים בסיפור, לעומת זאת בניית הבית היא בגדר משימה לעתיד. היתום חפץ בבתו של העשיר, והנמשל: המשיח מעוניין להקים את בית המקדש.
היתום גר אצל העשיר ולא ברור מי היו הוריו ומדוע אספו העשיר אל ביתו, אפשר להבין על-פי המשל, שהעשיר חפץ ביקרו של הבחור, שהרי הוא מייעד לו את בתו, והנמשל: הקב"ה מעדיף את המשיח הגנוז על פני המשיח מאומות העולם כורש.
למשולש המוכר בסיפורי העם (העשיר, בתו, היתום / המחזר), מצטרף גורם נוסף המתחרה על תפקיד הצלע השלישית, על תפקיד המחזר. המוזר הוא, שתחרות זו אינה קיימת ממש במשל, לפחות לא במציאות הגלויה שהמשל מצייר. כל זה קיים רק בפחדיו של היתום החושש שהשליח שבא אל העשיר רוצה את הבת, וכי השליחות קשורה בנושא זה. מפחדיו של היתום אנו עוברים למחשבות העשיר המנחש את מחשבות היתום העצוב. אבל לכל זה אין מקום כלל במחשבות השליח התמים, שיש בידו שליחות ושאותה הוא ממלא
בתום לב ובנאמנות מבלי לחשוק כלל בבת העשיר. במציאות המצטיירת במשל אין לשליח ולבת כל עניין זה בזה, ואין ביניהם קשר לחלוטין.
בהמשכו של המשל: העשיר, החש את מצוקת היתום הסובל, מעביר לו שדר. השדר מועבר בצורה עקיפה אך תוכנו ברור: הוא - העשיר, אינו סומך על הצעיר הזר, שנשלח אליו על-ידי שותפו. כיצד קושר הרי"ח סיפורו של משל זה שכולו נסב סביב מצוקת יתום מאוהב החרד לאבד את נערתו היפה לענייננו ? מה בין כל התסבוכת הנפשית הזו לבעיות המשיח הגנוז וכורש ? האם אכן דומה האסופי העצוב למשיח המתוסכל, מה בין אהבתו של היתום לכמיהתו של המשיח למלא מהלך היסטורי, מה בין רגש מתמשך וקבוע לבין שאיפה הקשורה במהלך חד פעמי, ברצון לקיים מהלך, שמישהו אחר נכשל בו?
כבר הערנו לעיל שאין לחפש דיוק בהשוואת מרכיבי המשל והנמשל. עם זאת, יכול המשל להאיר פינות נסתרות בנמשל:
- השליח הזר אינו רואה את הבת היפה כחלק משליחותו, היקף השליחות מצומצם בעיניו: קבלת פיקדון (מן העשיר) כדי להחזירו לאדוניו (שהוא שותפו של העשיר). בהקבלה ניתן לומר שכורש אינו יודע את היקף שליחותו (בניין בית-המקדש על ידיו ולא על-ידי אחרים - וכן גם קיבוץ כל הגלויות).
- היתום נמצא בקרבת העשיר עוד לפני בואו של השליח הזר, והעשיר מייעד את בתו ליתום ולא לשליח. אין אפילו רמז במשל, שהעשיר בוחן את השליח כדי לבדוק אם ראוי הוא לשאת את הבת לאשה, והנמשל: מתחזקת התפיסה שהמשיח הוא גנוז, ומשימת הגאולה נועדה לו. הוא קיים גם בעת ניסיון הגאולה של כורש (וכבר הערנו לעיל, שעל-פי המשל כורש עצמו אינו יודע, שהוא משיח ואינו מודע לכך, שמוטלת עליו משימה של גאולה).
