לאחרונה העניין הדתי ופסקי ההלכה הנלווים אליו בצבא הפכו לכר התגוששות בין רבנים צבאיים, בינם לבין עצמם ובינם לבין הציבור ההולך לאורם או מתנגד להם.
הצבא כידוע אינו גוף הלכתי והוא פועל מתוקף פקודות מטכ"ל שבשכל רב שמרו לאורך שישים שנות קיום הצבא על כללי התנהגות ראויים כך שכולם יוכלו לחיות בהם בכפיפה אחת. האוכל המוגש כשר, השבת נשמרת להוציא צרכים מבצעיים וחופש הפולחן קרי תפילות, תשמישי דת וכו' ניתן לחפצים בכך. בתקופה האחרונה יחד עם התחרדות הציבור הדתי לאומי וההקצנה הרווחת במקומותינו מה שהיה טוב אתמול אינו ראוי היום ומה שציבור שלם חי אתו בשלום עשרות בשנים היום הוא "ייהרג ובל יעבור".
האם הצבא צריך להתאים את פקודות מטכ"ל לאופנות החדשות
בענייני דת ובהקצנה בהם ואם כן האם זה צריך לקרות על חשבון כבודם של ציבורים אחרים בצבא כמו נשים?
נכון שלצבא הצטרפו אוכלוסיות שבעבר לא שרתו בו כמו למשל חרדים והצבא עושה מאמצים ראויים לציון לספק להם את צורכיהם כמו אוכל בכשרות מהודרת (כאילו ההכשר של הרבנות הראשית אינו מספיק), הפסקות נדיבות באורכן לתפילות, שעות לימוד תורה במהלך יום העבודה ועוד ועוד. כל אלה ראויים היות שהם מקרבים ציבור שעד היות השתמט משרות צבאי ועכשיו עושה "תיקון" ומצטרף לחברה. אבל יש לזכור שלצד החרדים שלא שרתו בעבר חל שינוי בהרכב החיילים גם מכיוון אחר. נשים שבעבר לא שירותו ביחידות שדה ובטח שלא בתפקידים קרביים תורמות ממרצן, זמנן וכוחן בשרות משמעותי ביותר (ברוב המקרים שרות שאנו פוחת מהשרות המקצועי של החרדים המשרתים עכשיו בצבא) ועל כן הם נוכחות הרבה יותר מהעבר ביחידות הצבא. לצד הרצון לשמור על "השילוב הראוי" ועל אורח חייהם של החיילים החרדים והדתיים אסור לפגוע בנשים שבחרו לשרת שרות משמעותי. קימה מאורגנת או של בודדים ברגע שחיילת פוצה פה ושרה במסגרת טקס צבאי צריכה להתקבל בהבנה גם ע"י חיילים שבדרך כלל נמנעים משירת נשים, כבר אמרו חז"ל ש"טוב לו לאדם להשליך עצמו לכבשן אש ולא להלבין פני חברו ברבים". קימה הפגנתית או אחרת פוגעת ומעליבה לא רק את הנשים הזמרות אלא את כל צופי האירוע ואני אומר זאת מניסיון במספר אירועים צבאיים בהם הייתי נוכח.
ראיתי וחוויתי גם דברים אחרים, רבנים רציניים, דתיים מכובדים ומקפידים שלא פגעו ולא הדירו אלא נשארו בקהל ורחמנא לצלן מצאו את הדרך להישאר במקום מבלי לפגוע ולהעליב.
לכן דעתי היא שברגע שהוחלט בצבא שבטקסים רשמיים על כולם להישאר במקומם היה גם על רב חיל האוויר לקבל עליו את הדין. טוב עשה הרב הצבאי הראשי שהמליץ להדיחו לנוכח האירוע. הצבא הוא צבא העם ואין להסכים שכל הקלקולים שאנו מכירים בחיינו האזרחיים הקשורים לאי עמידה על עקרונות והתבטלות בפני קבוצות לחץ אלימות יחלחלו גם לצבא שאם לא נקפיד בדבר כבר עכשיו נמצא שחיילים חילוניים ידירו עצמם מהצבא ומאירועים שונים בהתנהגות דומה אבל מהסיבות ההפוכות.