מפונטיוס לפילטוס

"זמנים גדולים מצריכים אנשים גדולים" (יוזף שווייק) יושב-ראש: דווקא בימים אלה, כאשר המחלוקות בעם כל כך קשות וכאשר קבוצות שונות באוכלוסיה תוקפות אלו את אלו בחמת זעם שכמותה לא ידענו כבר שנים, חשוב לשמוע את דבריו של מי שמתנשא מעל לכל זה, מי שכבר ראה הכל ושמע הכל, מי שהתחיל את הקריירה הפוליטית שלו עוד הרבה לפני הקמת המדינה, יהודי גדול שכוחו עדיין במותניו, היום יותר מתמיד, שתפקידו הייצוגי הרם תובע ממנו מאמצים בלתי רגילים, שסדר היום שלו מתחיל בארבע בבוקר ומסתיים הרבה אחרי חצות - ולוחשים לי שדווקא אז הוא מתפנה לקרוא כמה ספרי פילוסופיה - שעוזריו הצעירים ממנו בהרבה נופלים מהרגליים מרוב ריצה אחריו, שיש לו אנרגיות כמו לבחור בן שש-עשרה, סליחה, הרבה יותר מבחור בן שש-עשרה, שעוד ימשיך הרבה הרבה אחרינו, איש צלול, חד ותוסס ומעל לכל: מקורי. מקורי ומחדש. האיש היחיד שיכול להוציא את העגלה שקוראים לה ישראל מן הבוץ. שיכול להתוות לנו דרך. בבקשה אל דוכן הנואמים... (מחיאות כפיים) יהודי גדול: שמעתי הבוקר על העניין הזה ששמו הדרת נשים. אינני מבין... מדוע יש לנו צורך בהדרת נשים כאשר אפשר לעסוק בהאדרת נשים? מה, לא צריך לכבד אותן? הן לא המין השני היחיד שיש לנו? כן. הן המין השני היחיד שיש לנו. בדיוק כך. האם לא היה יותר טוב לעסוק בהאדרה באל"ף מאשר בהדרה בה"א? הבדל של אות אחת, אבל הבדל משמעותי... אני פונה לציבור ושואל: למה שלא נפסיק מיד את כל הדבר המיותר הזה? את כל ההדרה המיותרת הזאת? הרי זה דבר משולל כל טעם, כל יסוד, כל סגנון, כל צביון... בכלל, בשביל מה זה נחוץ לנו? מה אנחנו צריכים את זה? באנגלית ישנה אימרה מצוינת שאני חושב שכדאי שכולנו נכיר אותה. האנגלים אומרים It isn't done. אתם יודעים מה זה It isn't done? זה משהו שאני בעצמי גיליתי באופן טבעי כשהלכתי היום לבית שמש ואמרתי לאנשים האלה: מה זה? ככה עושים? תגידו לי אתם בעצמכם, ככה עושים? איך בכלל עושים דבר כזה? ככה אמרתי להם. אמרו לי אחר כך שמה שאמרתי שמה בבית שמש בעברית זה בדיוק ה-It isn't done של האנגלים. אז חברים מבית שמש: אפשר ללמוד גם מאחרים. לא כל הגויים טפשים. יש ביניהם חכמים לא פחות מאיתנו. הלא באמת, אם חושבים על זה עם קצת שכל ישר, רואים שזה דבר מיותר. הלא מרוב הקפדה על קוצו של יו"ד בכל אוטובוס, בסוף שום אוטובוס לא יוכל לנסוע. כל אוטובוס יהיה פרלמנט. כל אוטובוס יהיה כנסת קטנה. אז אני אומר לשני הצדדים: למה להקפיד כל כך על כל קוצו של יו"ד? תרשו לי לומר בגילוי לב מחשבה מאוד אישית שלי: אם נמשיך ככה, בסוף נשפוך את התינוק ביחד עם המים של האמבטיה! ואז מה יהיה? אז נעמוד ונתחיל לחשוב שהיינו צריכים לפעול קצת אחרת. בדרך לירושלים שמעתי בחדשות ברדיו שבכנסת עומדים להציע חוק חדש, שמי שיגיד לאישה "פרוצה", יאשימו אותו בהטרדה מינית. על זה יש לי הערה בעי"ן והארה באל"ף: לא צריך חוק חדש. אני חושב שחוקים יש לנו מספיק. אני אומר לכם משהו מהלב, באופן אישי: הבעיה היא לא בחקיקה. הבעיה היא באכיפה! (מחיאות כפיים) צריך שהמשטרה תפעל ביד של ברזל בעניין הזה. ואם צריך יותר שוטרים, שיהיו יותר שוטרים. שיעלה כמה שיעלה, אבל עם העניין הזה צריך לגמור. בתקיפות. אבל בתקיפות עם שכל. לא על כל דבר צריך לירות תכף ומיד עם התותחים הכי כבדים. אני אומר לשוטר הפשוט: את עבודתך תעשה, זוהי זכותך וחובתך, אבל אל תהיה צודק, תהיה חכם! אפשר לפעול גם בגמישות. בדרכי נועם. בלי להתנגש עם אף אחד. אפשר גם לוותר. זה לא בושה! (מחיאות כפיים) אחרי הצהריים היו אצלי אנשי המחאה החברתית. האנשים האלה עשו שירות גדול מאוד למדינה. הם הצביעו על הבעיות האמיתיות: דיור, תחבורה, שיהיה קל להגיע מכל מקום לתל אביב, יוקר המחיה. אמרתי להם: אתם צודקים. צריך לפתור את כל הבעיות האלה, כי הן בנפשנו. אתם העם. אתם הדמוקרטיה האמיתית שלנו. ג'ורג' ברנרד שאו אמר פעם: שלטון של העם, על-ידי העם, למען העם. אבל אני מבקש מכם: תדאגו שהכל ייעשה עוד השנה. אם זה לא יהיה עוד השנה, זה יתחיל להינמס. לכן צריך עוד השנה. אז אל תוותרו! אני מזמין אותכם ללחוץ על הממשלה בלי להרפות. אחרת זה לא יזוז. תאמינו לי, אני הייתי שר אוצר. את העניינים האלה אני מכיר טוב. (מחיאות כפיים) בערב היו אצלי אנשי האוצר לבקש שאני אתערב לטובתם, שאני אעזור להם שיהיה להם מנכ"ל, שיהיה ראש למס הכנסה... הם צריכים אנשים. הטייקונים החזיריים שואבים מהם את כל הפקידים כמו עם שואב אבק. אמרתי לאנשי האוצר: אנשים באים ואנשים הולכים, אבל דבר אחד בטוח: אסור לפרוץ את מסגרת התקציב! זאת לא שנה רגילה, אבל גם אם יבואו אליכם מיליון איש וידרשו כל מיני דברים, אתם צריכים לעמוד כחומה בצורה. כחומה בצורה! בשום פנים ואופן לא לפרוץ את מסגרת התקציב. בשביל מה לפרוץ? בשביל לעשות שטויות? לפרוץ זאת תהיה איוולת. שטות מוחלטת. המצב גם עכשיו לא טוב, המחאה מביאה מיתון, ואם נפרוץ את התקציב, אנחנו נלך מפונטיוס לפילטוס! (מחיאות כפיים) יושב-ראש: תודה רבה... היינו רוצים לשמוע עוד, אבל לוחשים לי שיש לך עוד שישה אירועים הערב. אני מקווה שלא תתיש את העוזרים שלך יותר מדי. כבר עכשיו הם נראים עייפים. ואחרי כל האירועים, בטח תשב לקרוא את שפינוזה. יהודי גדול: את תוקידיידס. (צחוק. היהודי הגדול עוזב. הקהל נשאר במקום, אנשים מחליפים דברי התפעלות.) יושב-ראש: יהודי גדול... הוא עוד יקבור את כולנו.