התקשורת הטעתה בעובדות. אז מה?

קראתי, ראיתי ושמעתי על פרשת הילדה נעמה מרגוליס בת השמונה, שחרדי ירק עליה בבית שמש והיא פחדה ללכת לבית ספר. הזדעזעתי ונחרדתי. הצטרפתי לנחרדים מן ההתנהגות החרדית, במיוחד בעניין הדרת נשים. עד... עד שקראתי באתר של ולווט אנדרגראונד, שהסיפור הובא לתקשורת על-ידי אשת יחסי ציבור. כשאני רואה שיחצ"ן קשור לאירוע תקשורתי, מזדקפות אוזני. דעה שלילית יש לי על בעלי המקצוע הזה, שבדרך כלל קשורים לסיפורים של כוונות נסתרות וחצאי אמיתות. תמיד יש מישהו שמרוויח מן הפרסום או שיש בו מטרות נסתרות. מסתבר שגם הפעם. אינני מתכוון להתייחס לפרשה של הילדה, שנפגעה מחרדי שירק עליה בגלל לבוש "לא צנוע" והיא פחדה ללכת לבית הספר. אינני מתכוון להתייחס גם להגינות או לאי-הגינות של החרדים או של החילוניים צרי העין. אל התקשורת אני רוצה להתייחס ולהביע צער על התנהגות לא נאותה. לא הדרת נשים, לא צניעות ולא נעמה מרגוליס בוויכוחים שונים אני נחלץ במרץ להגן על התקשורת בפני משמיציה. אמת, לא תמיד העיתונאים צחים כשלג, אבל יש גורמים שמנהלים מסע נגד התקשורת ופוגעים באחד מיסודות הדמוקרטיה. עכשיו, באו העיתונאים ושיחקו לידיהם של המשמיצים - אתם בכוונה לא מדויקים! קראתי באתר של דבורית שרגל כי פרשת בית שמש כלל איננה קשורה להדרת נשים! זו מחלוקת ומריבה בין דתיים-לאומיים ובין חרדים על הקצאת בתי ספר לחוגים היריבים. במסגרת זו אירעו מהומות בעיירה. מהומות שבהן אין חלק לחילוניים. הקרב בין החרדים לדתיים-לאומיים בבית שמש הוא לא על צניעות ובוודאי לא זה של נעמה מרגוליס הצעירה. זה קרב על שטח. על בתי ספר. בבלוג שלה, שעוסק בתקשורת, ציטטה דבורית שרגל את אברהם קרויזר, יועץ ראש עיריית ירושלים לענייני חרדים. הוא סקר את השתלשלות האירועים בבית שמש וסיפר שנשלח מגשר והוא פעל במשך שבועות בין שתי העדות עד שהגיעו להסכמות. התוצאות ניכרות בשטח ויומן האירועים של משטרת בית שמש ריק מתלונות על תקיפה או מחאה של חרדים נגד בית הספר. פעילות הגישור גם חילצה מרבנים אמירות ברורות נגד האלימות ונגד הקיצוניים החרדים, דברים אלה לא הופיעו כלל בתקשורת! עוד סיפר, שאשת יחסי ציבור נשכרה כדי להעלות לתקשורת את המאבק החילוני נגד התחרדות העיר. נושא שכלל אינו קשור למאבק בין ה"שחורים" לבין ה"אפורים". הסיפור על הילדה נעמה מרגוליס, שפחדה ללכת לבית הספר, הוא אירוע עגום ורע, שמקומו במסגרת אחרת. ערוץ 2 כרך את האירוע המזעזע של הפגיעה בילדה בהדרת נשים, שאינו קשור בו כלל. הערוץ הנפוץ לא סיפר שהפגיעה הייתה חודשיים קודם לכן. מן הפרסומים בתקשורת לא ידעתי, כמו כל עם ישראל, שהדרת נשים - האיומה כשלעצמה - אינה קשורה לילדה. גם לא ידעתי שפעולת הגישור חילצה מרבנים אמירות ברורות נגד האלימות והקיצוניים החרדים. אשת יחסי הציבור, ליבי בייקין, הצהירה בעצמה בראיון לישראל היום: "נשכרתי להיאבק נגד התחרדות בית שמש". והסיפור של הילדה נעמה מרגוליס נפל על קרקע של הדרת נשים. האירוע נפל לערוץ 2 "במקרה". אין קשר בין הדרת נשים ומהומות החרדים. אז מה?... רק הצופה התמים, הקורא המאמין או המאזין הנבוך נסערים ומסיקים מסקנות ללא יסוד. האמת לא חשובה. לרופאים יש שבועת הרופא לאתיקה. לעיתונאים אין שבועה. ואני חשבתי שיש.