הארכיטקטים של הפוליטיקה הישראלית הקטנה רוכנים על שולחנות התכנון ומשרטטים כל היום מחסומים לשמחת ליבם של כמה וכמה חברי כנסת מכהנים המסתובבים במשכן מוכי פוביות בלתי נשלטות. פושטי מדים מעוטרים בעלי טרף, צרים מבחוץ על בית הנבחרים ומאיימים להשליך ח"כים ושרים אל סמטאות השיכחה של ה'לשעברים'. אי-אפשר לסמוך על הבוחר, גם לא על הדמוקרטיה קלת הדעת הנוחה יותר מבני ומבנות תשחורת ליפול חלל לפני פתייני חיזור מאומנים.
קסמו של קצין במדים הוא בעל עוצמה מוכחת. טייקוני המזון, והאנרגיה, והאלקטרוניקה, והרכב, שוכרים את שירותיהם ומכפילים ומשלשים ומחמשים את שכרם על פני שכר בני תמותה רגילים. אם אצולת הממון החליטה 'קצין תהיה לנו', דלת העם המצביע תבחר בהם על אחת כמה וכמה. עוד בטרם יגלו לבוחר המכושף מה תוכניותיהם, הם כבר בדרך עוקפת אידיאולוגיות והשקפות עולם ונטיות ימניות או משמאילות שאינן מעלות ואינן מורידות לזירת המחוקקים והמושלים ואין עוצר.
חוץ מן הארכיטקטים של הפוליטיקה הקטנה. הם מציעים למכהנים להקים מכשולי קרח מקפיאים בחקיקה לגאלית לעילא לבל יוכלו המאיימים להגיע אפילו לפתחו של היכל. צינון! זה עובד. הרוב מובטח. הרציונל חד כחרב. המוסר האוסר ניצול של מעמד ושררה כדי לקנות מעמד ושררה הוא מוסר יהודי ואוניברסלי וטבעי, ורק צרי דעת מביעים חששות כי המחסום המצנן בדיעבד את הכל, לא הונח מלכתחילה אלא כדי לצנן את המאיים המסוים שיש לו תואר ודמות ושם.
הטאלנט המועדף הפוביה מפני פושטי המדים המעוטרים בעלי טרף, היא פוביה למתחילים בהשוואה לפוביה מפני עיתונאים כוכבי מרקע. לטלוויזיה יש יותר עוצמות מאשר לגדודים ולחטיבות. שום עלה על הכתף אין לו כוח מאגי המתחיל להידמות לכוח המאגי של הטאלנט על האקרן. אילו מותר היה על-פי החוק הבינלאומי, היה הטאלנט הישראלי כובש את הבית הלבן בוושינגטון באחת משתי עיניו הקורצות.
חברי הכנסת המכהנים, הם ושריהם, שריהם וראשי שריהם, העוגבים יום-יום על כל מצלמה ועל כל מיקרופון כדי לשרת כביכול את ערך זכות הציבור לדעת, משוכנעים בעוניים כי התקשורת יכולה להחיות מתים ולהמית חיים. העצה היחידה היכולה למנוע מאחד מכוהניה או מלווייה לכבוש מקום תפוס בכנסת היא להקים מחסום של קרח וכפיתים בדרך אל תחנת הקלפי. צינון! כפור עמוק שאפילו לפיד מאיר בוער לא יוכל להפשירו.
הרציונל? יש לטאלנט הטלוויזיוני עדיפות בלתי הוגנת על פני מבקשי קולו של האזרח! הבוחר אולף להעריץ את הכוכב. הוא יצביע בעבורו בין אם יבטיח לו לסגת עמוק לתוך הקו הירוק או להתנחל עמוק מעבר לקו הירוק. המכהנים אינם מוטרדים כלל ממי שעלול לומר להם כי אם זאת דעתם על הבוחר הישראלי ממנו הם שוללים מלכתחילה את התבונה ואת החוכמה ואת כוח הבחירה ואת הציפייה כי שלוחיהם בבית הנבחרים יקדמו בעבורם חוקים ומשפטים ראויים, או אז היה ראוי להקים להם ולא ליורשיהם המפתים מחסומי צינון לפני שהגיעו למשכן.
הטאלנט המאיים בא עכשיו אחד הטאלנטים המאיימים, שהארכיטקטים של הפוליטיקה הקטנה כבר הכינו מחסום לכל העיתונאים כדי לעצור כחוק את העיתונאי האחד הזה, וסגר על עצמו את המסך. מה יעשו עתה הארכיטקטים? יציעו לח"כים המאוימים לחוקק חוק כללי המתאים במקרה ככפפה ליד רועדת לחסימת העיתונאי הסורר הזה שהעז לקפוץ מעל המחסום שנועד לו בטרם יניחו אותו? לא יפה. אבל אולי. אין לדעת. במדינה בה אין לאיש עדיפות בלתי הוגנת חוץ מאשר לקצינים ולכוכבים, אין לדעת.
לעשירים המבקשים להיבחר אין עדיפות על פני עניים. אין חוק צינון המונע מטייקון לגשת לקלפי. לא צריך. הכסף החם מצנן דיו. לאקדמאי דגול אין עדיפות. לסופר נודע אין עדיפות. לעורכי-דינים המככבים במסך בלי הרף כשהם מגנים על חשודים או מרשיעים אותם בדין, אין עדיפות. לרבנים המנהיגים קהילות קטנות וגדולות אין עדיפות. למנכ"לי בנקים ותעשיות עתירות מדע המתוגמלים במשכורות "גוליבריות", אין עדיפות. אבל לקצינים ולעיתונאים יש.
כלפיד יבער? האגדה האורבאנית כי הגנרלים ויקירי התקשורת הם מועמדים לוהטים ששום גוף דמוקרטי לא יעצור בעדם מלהדיח את המכהנים, ואין צודק יותר מאשר לחסום את דרכם בחוק הצינון, מעידה על זלזול באמת הפשוטה כי חייל הוא משרת גם כשהוא גנרל, ועיתונאי גם הוא משרת גם כשהוא עוגן של תוכנית טלוויזיונית, ובוחר אינו דחליל סומא בארובה ההולך שבי אחר מדים ואחר רייטינג. מותר לנבחר ציבור לסמוך על האינטליגנציה של הציבור וטוב אשר יזכור כי אם הוא עצמו נבחר על-ידי ציבור שאי-אפשר לסמוך על כושר השיפוט שלו, הוא דומה כמי שמודה שאין לו מנדט ראוי לדבוק בכיסאו.
הפוליטיקה הישראלית זקוקה הייתה תמיד, והיום היא זקוקה על אחת כמה וכמה לגיבורים החיים עדיין בשיר הפלמ"ח של הראשונים: "כל בחור וטוב לנשק, בחורה על המשמר". מי שיכול, יתייצב לפני אדון וגברת בוחר. אם הוא טוב לנשק - ייבחר. הטוב שבו היא עדיפותו. אם היא ראויה לעמוד על המשמר - תיבחר. סגולותיה הן עדיפותה. והצינון מה יהיה עליו? סופו כלפיד יבער? לא בהכרח. בארץ הזאת עוד נכונו לו עלילות אלא אם כן יקפיא מעשה נסים את הארכיטקטים של הפוליטיקה הקטנה ויתאייד לו לאחר מכן מאליו.
