הפרקליטות מציגה: הליך חפיף

בעוד השופטת ריבה ניב עסקה בשאלה האם דבריו של משה לדור בראיון למוסף הארץ היו במסגרת תפקידו, השופט איתן אורנשטיין נקט בכיוון שונה לחלוטין ובחן את הסבירות המינהלית של ההחלטה להעניק ללדור חסינות. שאלת תוכן הדברים, הוא אומר, צריכה להיבחן במשפט עצמו ולא בהליך מקדמי. המסקנה של אורנשטיין חדה וברורה: התעודה שהוציאה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שרית דנה, איננה תקינה. אם אורנשטיין לא היה שופט, הוא מן הסתם היה משתמש במילה "חפיף" כדי לתאר את ההליך בו נקטה דנה. היא קראה את הראיון, קראה את כתב האישום נגד אולמרט, קראה את תצהירו של דובר המשרד שנכח בראיון - וזהו. היא לא טרחה אפילו לדבר עם לדור, למרות שאורנשטיין אומר ששיחה כזו הייתה חיונית. החוק קובע, שעובד מדינה לא יקבל חסינות אם פעל במזיד או בשוויון נפש - ואין כל דרך לקבוע זאת בלא לשוחח עימו. כנ"ל לגבי סיפור ההלוואה מג'ו אלמליח: אין כל אפשרות לדעת מה ידע לדור בזמן הראיון בלא לשוחח עימו. הרושם הברור המתקבל מהחלטתו של אורנשטיין - הנסמכת על דבריה של דנה עצמה - הוא שהחבר'ה דאגו זה לזה. פרקליט המדינה דיבר בחוסר אחריות, המשנה ליועץ המשפטי העניקה לו בדיעבד הגנה. יש לזכור, שהמשמעות של ההגנה הזו הייתה, שאם לדור יפסיד בתביעה - המדינה (דהיינו: אתם ואני) נשלם. את דנה זה ממש לא הטריד; היא נתנה ללדור את החסינות שביקש, וחשבה שבזה יבוא הכל על מקומו בשלום. כמו תמיד, מה שמטריד עוד יותר איננו מה שאנחנו יודעים, אלא מה שאיננו יודעים. לאמר: אנחנו יודעים שאחד מבכירי מערכת התביעה קיבל החלטה בצורה לא רצינית ולא שקולה. מה עם החלטות אחרות, כאלו שאינן מגיעות לביקורת שיפוטית? מה עם עובדים אחרים, בכירים יותר או פחות, שאינם נחשפים בפנינו? והעיקר: מתי סוף סוף תהיה ביקורת חיצונית על הפרקליטות?

דוברו של אולמרט אמר לאחר ההחלטה, כי הגיע הזמן שלדור יקח עורך דין על חשבונו ויתגונן בפני התביעה. מבחינה חוקית, זה לא מתחייב. העובדה שללדור אין חסינות, אינה אומרת שהמדינה לא תעמיד לרשותו הגנה משפטית. אם אורנשטיין היה קובע, כמו ניב, שלדור לא פעל במסגרת תפקידו - ספק רב אם היה מקום שהמדינה תגן עליו. ואולם, כאמור, החלטתו של אורנשטיין עוסקת בצד המינהלי ולא בצד המהותי. עם זאת, מבחינה ציבורית ראוי לשקול את הסוגייה. אם המדינה לא תבוא בנעליו של לדור בסוף ההליך, אם וכאשר יחויב לפצות את אולמרט, מדוע שתבוא בנעליו כבר בתחילתו ותממן את הגנתו? במילים אחרות: ברור שהמדינה לא תשלם סכום שאולי ייפסק, אז מדוע שתשלם סכום שבוודאי יהיה צורך להוציא? ואל תגידו לי שזו ממילא משכורת של עובד מדינה; הרי בזמן שאותו פרקליט יגן על לדור, או שעבודתו-שלו תעבור למיקור חוץ, או שהיא תסבול מעיכוב.

מרוב עיסוק בדבריו של לדור, דומה שאיש לא שאל שאלה מקדימה: מדוע בכלל הוא התראיין להארץ? תארו לעצמכם שלדור היה נותן הוראה להעניק 10,000 שקל לעמוס שוקן. לחלוטין לא תקין, בכך אין ספק. כאשר הוא מעניק ראיון בלעדי לעיתון מסוים - ולא משנה איזה - לדור מעניק לאותו עיתון מקור הכנסה (ישיר ו/או עקיף) בדמות מכירות ומנויים. עובדי מדינה מחויבים לשמור על עקרונות של שוויון ושקיפות, על אחת כמה וכמה - מי שעומדים בראש מערכת אכיפת החוק. כאשר לדור החליט שהוא מדבר דווקא עם הארץ, ורק עם הארץ, הוא לבטח לא פעל בשוויוניות. וכאשר הוא עד היום לא מסביר מדוע עשה זאת, הוא לבטח אינו פועל בשקיפות. על כגון דא כבר אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה".