כאשר עולה סוגיית החלת הריבונות על יהודה ושומרון. מיד צץ השד הדמוגראפי. ומפעיל את חיתתו, לשלוט על שלוש מיליון ערבים. זה איום ונורא ומסכן את ריבונותינו בארץ. חייבים לתת להם מדינה, אומרים לנו השדים, כאילו שמדינה פלשתינית לאחר שתקום, תתחיל ללכת. הרי שגם כך יישארו ממערב לירדן אותו מספר ערבים. (אמנם שלטון ערבי כנראה, יחסל מידי יום כמה מאזרחיו, וכנגדם יכנסו כמה אחרים).
אבל ההבדל שלאותם שלוש מלייון יהיה גם סוף סוף צבא, ואמצעים להשמדה המונית, מוטיווציה לזרוק אותנו לים כבר יש להם עכשיו. גם היום אנו שולטים על אותם שלוש מליון, אבל שלטון צבאי, החלת הריבונות לא מגדילה את כמות הערבים בארץ.
אך כאשר אנו עוסקים בדמוגרפיה היהודית בארץ ישראל. קמים כל מיני פרופסורים מלומדים, ומכריזים שצריך לצמצם את הילודה במגזר החרדי. כנראה שהם יותר פוחדים מהחרדים מאשר מהערבים. אולי במקום זאת יקראו לצבור הכללי ללדת יותר ילדים. יעודדו את הילודה העברית בארץ? . האם כבר סיימנו להשלים את מניין ששת המיליונים האבודים?!
אולי כבר הגיע הזמן - לאחר ארבעים וארבע שנות כיבוש. שנחליט האם זו אכן הארץ שלנו, או שנחלת פלשתים כבשנו. הגיע הזמן שנחיל שלטון אזרחי על יהודה ושומרון. גם לערבים נגרם עוול בשל ההתמהמהות וחוסר ההחלטיות שלנו. מוטב יהיה להבהיר לערבים את יחסנו לארצנו, ולחסוך להם את החוסר ודאות שאינו נעים לאף אחד. גם נחסוך מהם את אי הנעימות של שלטון צבאי, ישראלי ובטח צבאי ערבי, כמו שנצפה במדינות סביבנו.
החלת הריבונות על יהודה ושומרון, זהו המעשה הכי אמיתי, הכי צודק, הכי חכם והכי בטוח למדינת ישראל, זהו המעשה שיוכל להביא שלום לארצנו, ראשית בינינו היהודים ושנית אף לשכנינו הערבים.
חֶסֶד-וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ; צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ.
אֱמֶת, מֵאֶרֶץ תִּצְמָח; וְצֶדֶק, מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.
גַּם-יְ-ה-ו-ָה, יִתֵּן הַטּוֹב; וְאַרְצֵנוּ, תִּתֵּן יְבוּלָהּ. (תהלים,פה)