כאשר התלוננתי על התקרית, התברר לי כי מרוב גורמים לא ברור את מי צריך להאשים. הביטחון אמר שהוא נעצר על-ידי אנשי משרד הפנים שאחראים על ביקורת הדרכונים. שם אמרו לי שהוא נעצר על-ידי הביטחון. הבחורה שהתקשרה הציגה עצמה כביטחון, אבל אני כבר לא בטוח. בקיצור, הרבה גורמים, הרבה טיפשות, הרבה כיסוי תחת וראש קטן, והרבה ביזיון למדינה.
כאשר סיפרתי על התקרית לאנשי התעשיות הביטחוניות, הם הביטו בי כאילו נפלתי מהירח. הם סיפרו לי על עשרות מקרים כאלה. אנשי עסקים, נציגי צבאות ואחרים שבאו לישראל במסגרת המגעים עם התעשיות הביטחוניות, נעצרו בנתב"ג כאילו היו סגניו של בן-לאדן. אחרי שכל הניסיונות לשפר את המצב נכשלו, הוחלט שפגישות עסקיות יתקיימו בחו"ל. לעתים נקבעות כאלה בקפריסין כדי להימנע מהבושה.
אז מה קורה כאן? זה ברור לגמרי. בנתב"ג יש כמה גורמים שכל אחד נכנס לתחומו של השני. כל אחד רוצה להפגין יעילות. אבל מה שיוצא בפועל זה בושה למדינה, מחדל מתמשך שאיש באמת לא מנסה למנוע. עד כמה מטומטמים יכולים הגופים האלה להיות? עד כמה חוסר אכפתיות יש כאן מול תופעות כאלה?
זה שבכל יום נכנסים לישראל מסיני מאות אנשים שאין כל ביטחון שהם לא קשורים לפעילות עוינת, זה בסדר. זה שאנשים מעוכבים בנתב"ג רק מפני שהם מצהירים על מטרת הביקור, זה הישג גדול של המופקדים על ביטחון ישראל.
רשות שדות התעופה מסרה בתגובה:
הנוסע עליו מדבר מר אגוזי עוכב בביקורת הדרכונים שאינו באחריות רשות שדות התעופה. צר לנו כי מר אגוזי לא פנה לגורמים הרלוונטיים התמאימים שאינם רשות שדות התעופה לבקש את תגובתם.
- לאחר בדיקה נוספת שערך ביטחון נתב"ג נמסר:
"ביטחון נתב"ג לא טיפל בנוסע ולא עיכב את הנוסע בשום שלב במהלך הגעתו לארץ!"