החקלאות בישראל מהווה כלי הסברה ממדרגה ראשונה לנציגיה של ישראל בעולם, וכך ברבים מהסיורים של מנהיגי המדינה בנכר, מהווים ההישגים בחקלאות הישראלית גשר ואמצעי לחימום יחסים עם מדינות שונות בעולם. בתחום זה, אנו עדיין אור לגויים ויש לנו בהחלט במה להתגאות, אך אין ביטחון שזה יקרה גם בעתיד. ההתיישבות והחקלאות שזורות זו בזו. כבר בראשית ההתיישבות ובעבר, התיישבות לא קמה ללא אמצעי ייצור חקלאיים. אזורים התיישבותיים הפכו עם השנים לאזורים עירוניים ושינו פניהם, כמו גם גידולים שאפיינו אזורים מסוימים נכחדו או הוכחדו. "בשרון יש ריח פרדסים" נותר רק חלק משיר, אך פרדסים רבים כבר אין שם. מפתיע הדבר שלמרות שהמדיניות בישראל לא רק שאינה מעודדת חקלאות וחקלאים, אלא מערימה עליהם קשיים כה רבים; מפתיע איך למרות זאת החקלאות עדיין שורדת. המדיניות הממשלתית אינה באה לביטוי רק בהאמרת מחירי המים, או בהמצאת מיסים שונים, כמו המס על עובדים זרים, אלא שביטויה העיקרי בתקציבי המדינה לא רק שאינם מבטאים את חשיבותה של החקלאות והמרחב הכפרי, אלא אף פועלים לחיסולה. לא רק תעשיה, אלא גם דרך חיים חקלאות היא תעשיה אך היא גם דרך חיים, ובשונה מתעשיה רגילה ותיירות שיש להעדיפן בפריפריה, דבר שמסייע לפירבור ולשיפור מקורות התעסוקה, הרי שחקלאות כמו בעולם המערבי המפותח יש לעודד בכל מקום שבה היא מתרחשת, כי תרומתה בתחומים רבים. חקלאות מביאה עימה רווחים רבים, חוץ מהספקת מזון טרייה וביטחון תזונתי, דבר חשוב במרחב שבו אנו גרים. חקלאות מביאה עימה גם עידודם של שטחים פתוחים, שטחים שלולא עובדו ונשמרו על-ידי חקלאיה, היו מן הסתם נתפסים על-ידי פולשים או גורמים בלתי רצויים. החקלאות כענף יצרני כלכלי של מזון וסיבים, תורמת לתפוקה הלאומית ולייצוא, תורמת לתעשיות המזון והתשומות החקלאיות. החקלאות תורמת בכל מקום בו היא נמצאת לשמירה על מקורות המים והקרקע על-ידי שימור שטחי החדרה למי גשמים, שמירה על הקרקע מפני ארוזיה ושימוש חוזר במי קולחין ופסולת אורגנית. החקלאים בישראל הם שיאני עולם בשימוש במי קולחין, שבאים בעיקר ממקורות עירוניים, כאשר 80% מהקולחין אחרי שעברו טיפול חוזרים לשטחים החקלאיים. ספרד, הנמצאת במקום השני, מנצלת רק 26% מהקולחין למטרה זו. התיישבות לשם ביטחון ושימור ערכי תרבות ומסורת אין זה מיותר לציין כי ההתיישבות שביסודה הייתה חקלאית, ציירה את גבולות המדינה והיוותה אז, כמו גם היום, גורם חשוב התורם לבטחון המדינה. ההתיישבות והחקלאות תרמו ותורמות לשימור ערכי תרבות ומסורת, ומהוות מסגרת המסייעת לפלורליזם שכה חשוב במדינה. בעוד שהתיישבות ניתן להקים בשנים הבאות רק באזורי פריפריה - וטוב שכך, חקלאות יש לעודד בכל מקום שבו היא מתקיימת. התיישבות תשיג מטרה של פרבור ופיזור אוכלוסין, והתיישבות הכוללת גם חקלאות תסייע לגיוון מקורות הפרנסה במקומות אלה. חשוב שקובעי המדיניות לא יתבלבלו בין חקלאות להתיישבות, שכן מדובר על ערכים שיכולים לפעול ביחד בפריפריה, אך הקמת התיישבות במרכז הארץ אינה עוד יעד לאומי. לעומת זאת, חשיבותה של החקלאות על ערכיה הרבים מחייבת עידודה בכל מקום שבו היא מתרחשת. בעולם המערבי מבינים כבר שנים רבות את תרומתה וחשיבותה של החקלאות, והשאלה האם לא יהיה זה מאוחר עד שישכילו קברניטי המדינה שגם כאן זה אינטרס של המדינה לעודד את החקלאות והחקלאים, ולא ההפך.