אני משוכנע שרוב הציבור בארץ בעד דמוקרטיה, מאמין בדמוקרטיה, וחושב שאנחנו חיים בדמוקרטיה. אבל, לצערי, מסתבר שאנחנו חיים יותר במה שניתן לתאר כ
אנרכיה-דמוקרטית.
דמוקרטיה אין פירושה חופש בלתי מוגבל לעשות כל מה שרוצים, ובעיקר אין פירושה חופש בלתי מוגבל לפעול נגד חוסן החברה הקיימת, ונגד מוסדותיה הנבחרים. מה שלמדנו מאירועים בתקופת המאה ה-20 הוא, שדמוקרטיה גם חייבת לדעת להגן על עצמה, אחרת אויביה ינצלו אותה למטרתם. לא פעם שמעתם בוודאי שהיטלר עלה לשלטון ב"צורה דמוקרטית", מכיוון שזה נכון לכאורה, אז היכן כשלה פה הדמוקרטיה? היא נוצלה על-ידי מנגנון מרושע ואלים של מיעוט שתפס את השלטון ב"דרך דמוקרטית" ואז חיסל אותה! בקיצור, זה קרה כאשר הדמוקרטיה לא השכילה להגן על עצמה ממתנכליה מבית.
כיום במדינתנו, אנחנו עומדים במצב בו
קבוצות שוליות מנסות לכפות את סדר היום החברתי ו/או הפוליטי שלהן על כל החברה הישראלית, אם בהפגנות רחוב "ספונטניות" או באלימות מילולית והסתה, ואף באלימות פיזית - וכל זאת נגד חוקים קיימים ונגד הוראות הממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות.
הכוונה, בין היתר, היא לחרדים היוצרים הפליות וקובעים כי חוקי התורה הם מעל חוקי המדינה; ולבדואים הגוזלים אדמות מדינה בטענות חסרות שחר; ולשמאל הקיצוני והאנרכיסטים המנסים לחבל בגדר ההפרדה; ולנוער הגבעות שאינו נשמע לחוקי המדינה ופועל באלימות נגד המשטרה (ונגד שכניו). אנו רואים שהמדינה סלחנית מאוד כלפי קבוצות השוליים הללו, ומסיבה בלתי ברורה לנו, לא פועלת כיום בנחישות לנטרלן. אנו מוצאים גם שהמדינה
אפילו מממנת קבוצות, ארגונים ויחידים העושים הכל כדי לפגוע בשלטון שהעם בחר ובדמוקרטיה, וזאת כבר אולי לא סתם אנרכיה, אלא
טמטום שלטוני פר-אקסלנס.
חוסר הבנה בהגנה על הדמוקרטיה ולא רק זאת - לאחרונה מדברים שוב על בחירות, ואני עדיין לא מבין מדוע ניתנת זכות בחירה ל
אסירים? מדובר פה באלפים רבים של אסירים שהצבעתם יכולה
בתנאים מסוימים לשבש את חלוקת המנדטים לכנסת (כפי שכבר אירע בעבר, שאלפי קולות בודדים חרצו גורל מפלגות ו/או קואליציות). האם זכותם של גנבים, אנסים ורוצחים לקבוע לנו את סדרי היום החברתיים והפוליטיים? האם עונשם בהרחקתם מהחברה מרשה בכל-זאת את השתתפותם בסדר-היום החברתי והפוליטי? למי שלא יודע,
כמעט בכל הדמוקרטיות המערביות אסירים אינם מורשים לבחור או להיבחר! מדוע אצלנו מותר? האם זה משום שאנו יהודים "רחמנים בני רחמנים"? או משום שאנו סתם טיפשים-ליברלים חסרי כל הבנה בהגנה על הדמוקרטיה?
קחו עוד דוגמה: בכל העולם חולי נפש המאושפזים או כאלה המוכרים כבלתי-שפויים-בדעתם לא יכולים לבחור מפני שהם בלתי שפויים בדעתם. בארצנו מותר להם, בעזרת מלווה (שכמובן נותן להם ביד את פתק ההצבעה הרצוי לו...). כשהערתי על כך בשעתו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, הוא אמר רק ש"אין פה כל-כך הרבה מצביעים מכדי שכדאי להתאמץ למנוע זאת".
כל ניסיונותיי בעשרים השנים האחרונות לשכנע חברי כנסת לפעול בחקיקה לתיקון חוקי הבחירות לכנסת בנושאים הנ"ל, נתקלו בסירוב מוחלט. לרוב, מבלי לתת כל סיבה - ולפעמים יש - הם אמרו: "אני לא רוצה להיות האיש הרע במדינה".
השאלה היא: מי אם כך יגן לנו על הדמוקרטיה? מי ייצא בראש המחנה נגד "טמטום דמוקרטי" ונגד הקבוצות הבדלניות אשר מנסות לקעקע את הדמוקרטיה בארצנו?
