מי שלחץ לקיום פריימריז בקדימה בחודשיים הקרובים כנראה שלא עשה חשבון של הנזק הפוליטי המתחייב מכך, ובעצם כנראה שלא עשה כל חשבון של התוצאה - כי אם היה עושה זאת היה נמנע מהפריימריז הללו כמו מאש.
קדימה הוקמה כקונגלומרט של אנשים, ברובם איכותיים, אשר באו ממספר מפלגות ואשר חיפשו משהו אחר, משהו חדש, אולי איזו פריצת דרך שלטונית ... אלא שעד היום הקונגלומרט הזה לא התגבש למשהו ממשי ומוצק ויתכן וזה קרה כתוצאה מאובדן מנהיגות - היה זה אריק שרון שחלה אנושות,
אהוד אולמרט שהסתבך, הירשזון שהורשע ונשלח למאסר,
צחי הנגבי שנאלץ לעזוב - ו
חיים רמון, גם הוא עזב ולא כדי לחזור כמנהיג...
הצרה הגדולה הייתה שציפי לבני ראתה עצמה כמנהיגה למרות שהיא, עם כל חוכמתה, חסרת כריזמה שלטונית. בקיצור: היא איננה מנהיגה וגם המתחרה שלה איננו כזה. מופז פשוט איננו מעורר סימפטיה ואיננו מעורר אמון בציבור ועכשיו כאשר שני אלו נלחמים על מנהיגות קדימה, מסתבר שכל מי שמנצח, בעצם מפסיד חצי מפלגה (והשפעה על הממשלה הבאה), בעוד שהחצי, המפסיד, ברובו חובר ל
יאיר לפיד.
תהליך של הרס פנימי עד עכשיו אני תוהה כיצד חברי הנהלת קדימה והחכי"ם שלה לא השכילו להבין בשנתיים האחרונות לאיזה כיוון של התרסקות שועטת קדימה כאשר קיימים בראש שני "אגו" - מועמדים בינוניים המרוצים מאד מעצמם - מוכנים לגמוז אחד את השני ולפגוע במפלגה כדי להיבחר. מדוע לא יכלו למצוא אדם מוסכם, בעל שיעור קומה לאומי, שיסכימו עליו כעל מנהיג קדימה ובמקום זאת ללכת בדרך "הבטוחה ביותר" להתרסקות: פריימריז טרם זמן?
לפיכך, מה שאנחנו עומדים לראות בשבועות הקרובים הוא תהליך של הרס פנימי של מפלגת קדימה- - הרס שיהיה מובל בידי שני מועמדים הרוצים, כל אחד מהם, להניף את נס המנהיגות על הריסות המפלגה שלו לצהלת שאר המפלגות בקרקס הפוליטי בארצנו...